PracticU

הרצאה 7 - קורס Load Runner הראשון

בלי כתוביותעם כתוביות
PracticU › קורס Load Runner - בדיקת עומסים › הרצאה 7 - קורס Load Runner הראשון
מילון מושגים:
תגובה - המידע שהשרת מחזיר ללקוח בתשובה לבקשה, הכולל בדרך כלל נתונים וקוד סטטוס.
מעבד - יחידת העיבוד המרכזית של המחשב, שמבצעת את הפקודות של התוכניות ומנהלת את החישובים.
זיכרון - רכיב מהיר ונדיף שבו המחשב שומר נתונים ותוכניות בזמן ריצתם. תוכנו נמחק עם כיבוי המחשב.
תהליך - מופע של תוכנה שרצה בזיכרון, עם הקוד, הנתונים והמשאבים שהוקצו לה על ידי מערכת ההפעלה.
מערכת הפעלה - התוכנה הבסיסית שמנהלת את חומרת המחשב ומשאביו ומריצה את שאר התוכנות, למשל Windows או Linux.
SNMP - פרוטוקול לניטור ולניהול של התקני רשת, כמו ראוטרים ומתגים, ולאיסוף מידע עליהם.
חומת אש - מערכת שמסננת תעבורת רשת לפי כללים, ומתירה או חוסמת חיבורים כדי להגן על מחשב או רשת.
רישיון - ההיתר החוקי להשתמש בתוכנה, הקובע את תנאי השימוש, מספר ההתקנות וזמן התוקף.

הרצאה 7 - קורס Load Runner הראשון
השיעור השביעי עוסק בניטור ובמוניטורים של Load Runner, כדי לזהות את צוואר הבקבוק כשזמן התגובה אינו עומד ביעד.
עקרון הניטור
טרנזקציה מודדת את זמן התגובה, אבל לא את הסיבה שלו. לכן מוסיפים מדדים מהשרתים והמחשבים, ומציבים אותם על אותו ציר זמן. כך אפשר לראות אם עלייה בזמן התגובה מתאימה לעלייה בשימוש במעבד, בזיכרון או בתעבורה.
הוספת מוניטור בקונטרולר
1. פותחים את הגרף בלשונית Run, ובוחרים Performance Monitors.
2. מוסיפים מחשב לפי שם, IP או DNS, ומגדירים את מערכת ההפעלה שלו.
3. בוחרים מדדים. ברירת המחדל כוללת מדדים כמו % Processor Time, Interrupts ו-Page Faults.
4. דוגמאות שהמרצה מציג: Available Megabytes, לבדיקת זליגת זיכרון, ומדד Virtual Bytes של תהליך Load Runner עצמו.
קשיים
- מדידה של מחשב מרוחק דורשת הרשאות מנהל על המחשב הזה. אם אין הרשאה, המערכת לא מציגה הודעת שגיאה ברורה.
- ברירת המחדל לתדירות המדידה היא כל 15 שניות. בריצה קטנה המרצה ממליץ על מדידה כל 5 שניות, ובריצה גדולה על 15 שניות, כי כל מדידה מעמיסה על המחשב.
מוניטורים נוספים
Load Runner מציע מוניטורים של מערכות הפעלה, רשת (SNMP), Firewall, שרתי Web כמו Apache או Microsoft, דאטהבייס ושרתי אפליקציה כמו WebLogic או WebSphere. חלק מהמוניטורים כלולים ברישיון, ואחרים נמכרים בנפרד.
השילוב של המוניטורים והטרנזקציות מאפשר להבין למה זמן התגובה גבוה, ולא רק שהוא גבוה.
השיעור הבא בקורס: הרצאה 8 - קורס Load Runner הראשון

פרקי ההרצאה: הרצאה 7 - קורס Load Runner הראשון

  1. 00:00

    השלמת Run Time Settings ברמת הסקריפט

  2. 01:36

    הגדרות ברמת ה-Scenario ב-Tools Options

  3. 03:14

    אפשרויות עצירת הסקריפטים

  4. 04:11

    העברת פרמטרים לסקריפט

  5. 05:33

    מבוא ל-Performance Monitors

  6. 08:09

    מדדים לאיתור צוואר בקבוק

  7. 11:49

    לשונית Run והגרפים ב-Controller

  8. 13:49

    הוספת מדדי Windows לניטור

תמלול ההרצאה: הרצאה 7 - קורס Load Runner הראשון

הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «הרצאה 7 - קורס Load Runner הראשון» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.

  1. 00:02

    שלום, אנחנו רק נבדוק איך אנחנו מתקינים, התחלנו את ההקלטה ואפשר לרוץ. ערב טוב לכם, אנחנו היום בסדרת ההרצאות שלנו לגבי עומסים, בדיקות עומסים ולואוד ראנר. היום זו הרצאה מספר 7 ואנחנו מדברים על מוניטורינג, מוניטורינג וניטור נתונים.

  2. 00:28

    אבל לפני שאנחנו נתחיל, אני רוצה קצת להשלים את מה שלא עשינו בשיעור הקודם בגלל הבעיות טכניות וניתוקים ואני מרגיש שכדאי לנו להשלים את הנושא של הקונטרולר ונושא של ה-Run Time Settings.

  3. 00:46

    אני אפתח את הקונטרולר בדרך הרגילה שלנו, הוא ישמש אותנו גם להמשך העבודה ורק מאוד חשוב לי להזכיר לכם שיש שני סוגי Run Time Settings, אחד מהם קשור לסקריפט עצמו, לביזנס פרוסס עצמו ומגיעים אליו בדרך כלל בשיטה כזאת, קליקים אני run time settings על הסקריפט אפשר להגיע לפה מתוך

  4. 01:13

    ויוג'ין או מתוך קונטרולר וזה אותו דבר וכל הסטטינגס האלה הם ברמת הסקריפט אוקיי זה מה שחשוב לי להזכיר חמשת הראשונים הם קשורים לכל הפרוטוקולים ונוספים תלויי פרוטוקול זאת אומרת run logic, פייסינג, לוג, סינק טיים ומסלנינס ונושא נוסף שדיברנו עליו זה ו-Run Time Settings ברמת הסנריו, ברמת כל ההרצאה.

  5. 01:44

    וכדי להגיע לשם, אנחנו נלך ל-Tools, Options, ומכל הטאבים האלה שאתם רואים, יש Run Time Settings. חלק מהטאבים ישמשו אותנו גם היום, בהמשך הרצאה כמו מוניטור, וכרגע נתמקד ב-Run Time Settings, ויש פה שלוש קטגוריות חשובות.

  6. 02:05

    הראשונה זה Quarter, כמה Virtual Users אפשר להריץ על אותו Load Generator, זאת אומרת, המספר המקסימלי הוא 999,000 שזה משהו שמוגדר כרגע, אפשר כמובן להגדיל את המספר הזה או להקטין והכל תלוי בתוג פרוטוקול שאתם משתמשים.

  7. 02:24

    בדרך כלל עושים איזושהי ריצת דמה, dry run ועושים מדידה כמה אפשר להריץ באמת על אותו לואו ג'ילרטי, זה תלוי כמובן בחוזקת המחשב שלכם, בחומרה, זה תלוי במערכת ההפעלה שרצה שם, הרבה הרבה פרמטרים שנלקחים בחשבון, אבל הרעיון כאן הוא להגביל את ה-load generator לכמות ה-virtual users, כדי שהקונטרולר ידע בריצה חופשית איך לעשות את ההתפלגות,

  8. 03:03

    את ה-distribution בין כל ה-load generators. ה-section הנוסף שיש לנו בפנים זה נושא של עצירת הריצה, באיזה צורה לעצור את הסקריפטים שלנו ויש לזה גם משמעות.

  9. 03:19

    קודם כל אפשר לערוץ לעצור את כולם בו זמנית, זה הכי קל. מה שכן זה משפיע על המשאבים של המכונה, על המשאבים של הריצה ולא כל המערכות מסוגלות להתמודד עם המצב של העצירה המיידית של כל ה-virtual users.

  10. 03:35

    לכן מומלץ לבחור בין שני קטגוריות הראשונות. הראשונה מדברת wait for the current iteration to end before stopping, זאת אומרת אם יש לה כרגע איזושהי איתרציה שאנחנו רוצים אז לעצור אותה אז לתת לה להסתיים.

  11. 04:00

    איתרציה עצמה ואופציה נוספת זה לחכות עד ש-action יסתיים אוקיי? והנושא האחרון הוא הרבה פעמים בשימוש והוא מדבר על כיצד אנחנו נעביר פרמטרים לסקריט שלנו. זאת אומרת, אם אנחנו מדברים לדוגמה על לוגין ואנחנו משתמשים בהם הרבה usernames and passwords, נגיד אנחנו משתמשים במשה כהן ומקסים גניץ וחיים

  12. 04:30

    לוי כפרמטרים ללוגין, כי אי אפשר לעשות לוגין עם אותו user, המערכת לא מאפשרת לנו, ויש לו לצורך העניין אלף שמות כאלה בהגדרות כאן, זאת אומרת, אם אנחנו נשחק עם המספרים, אנחנו נוכל לגרום למערכת שלנו תמיד לחזור על אותו סדר של פרמטרים.

  13. 04:53

    זאת אומרת, אם אנחנו גילינו איזושהי בעיה ואנחנו חושבים שהבעיה קורית בגלל רצף מסוים של המשתמשים, אנחנו תמיד נוכל להגיד, תחזור לרצף של שניים, שלושה, ארבעה או חמישה יוזרים כמו שזה היה בריצה הקודמת.

  14. 05:09

    by default אנחנו לא משתמשים בזה ואז רנדומלית ירוצו כל היוזרים אבל אם התגלתה בעיה אז כדאי בכל מקרה לקנפג את הדברים כאן אז זה מה שרציתי למעשה להזכיר לכם מהשיעור הקודם למי שזה לא היה ברור או שנצא לשאול שאלות ואנחנו היום בהרצאה נוספת בהרצאה שמינית שמדברת על performance monitors למעשה בסוף השיעור

  15. 05:40

    אנחנו נוכל לראות את ההבדלים איך מכניסים, מה הערכים בפרפורמנס מוניטורס מדברים לכל מטרה מסוימת שיש לנו בטסט, בסצנריו, בגול שלנו אנחנו מגדירים פרפורמנס מוניטורס שונים, בסדר?

  16. 06:05

    וכמובן נשחק עם זה זאת, בעצם נלחץ קצת את האצבעות ונראה איך כל התהליך הזה מתבצע בתוך הקונטרול כרגיל, חמשת השלבים של ה-Workflow ואנחנו נמצאים בשלב השלישי ובשלב האחרון שלו.

  17. 06:28

    השלב הבא זה Executions, אנחנו כרגע ביצירת סנאריו. זאת אומרת, לפני שאנחנו בכלל מריצים את הסנאריו, אנחנו צריכים לעבור ארבעה שלבים בתוך ה-Scenario Creation.

  18. 06:42

    הראשון זה להבין מה המטרה, השני זה לעשות Scheduling, השלישי, דיברנו בשיעור הקודם, ואחרון זה כל הנושא של הניטור ומוניטורים. מה שלמדנו בשיעורים הקודמים זה מדידת זמנים של הטרנזקציה.

  19. 07:00

    טרנזקציה זה איזשהו ביזנס פרוסס שאנחנו עוטפים אותו, עוטפים אותו במדידת זמנים, זאת אומרת חיפוש או יצירת הזמנה, ואנחנו מודדים זמן, אנחנו לוקחים זמן לפני וזמן אחרי, וככה אנחנו יודעים מה זמן הריצה של הטרנזקציה.

  20. 07:20

    זה בדרך כלל עונה לנו לגול שלנו והכל נוח לנו כשאנחנו עומדים ביעדים ובאמת זמן ריצה כמו שציפינו. הגדרנו לדוגמה עבור טרנזקציה כמו שאתם רואים בדוגמה הזאת שהזמן תגובה יהיה 30 שניות זמן תגובה של הדאטאבייס ואם הכל בסדר בחיפוש הזמן תגובה הוא יהיה 30 שניות ולדוגמה, בקנייה, בטרנזקציית קנייה, הזמן התגובה הוא דקה.

  21. 08:03

    אם עמדנו ביעדים, הכל מצוין, אם לא עמדנו ביעדים, אנחנו צריכים להבין איפה הבעיה, איפה הצוואר בקבוק שלנו. ובשביל זה אנחנו צריכים לקחת מדדים נוספים, והמדדים האלה בדרך כלל יבואו או מאפליקציה או מהשרת או מדאטה ביי.

  22. 08:20

    וככה, ברגע שנשים את זה על אותו ציר זמן, את הזמן תגובה ארוך שהיה לנו ואת המשאבים של אותו מחשב, אולי נוכל אחרי מחקר מסוים להבין מה הבעיה. בדרך כלל המוניטורסים יהיו בכמה רמות.

  23. 08:36

    חלק יהיו ברמת הקליינט, חלק ירוצו ב-Web Server שלנו, חלק באפליקיישן, חלק בדאטה ב-Server, ואנחנו בעצם ננטר את כל הנתונים והמשאבים של המחשב, זה לא רק של המחשב אלא של האפליקציה עצמה, אם יש לנו איזשהו WebLogic או איזושהי אפליקציה אחרת, אז כמובן כמה Hits Per Second אנחנו גם נוכל

  24. 09:08

    לדעת מתוך האפליקציה הזו. כאן אתם יכולים לראות דוגמה למוניטורים הקיימים בתוך LoadRunner, זו דוגמה מאוד מאוד מצומצמת כי יש הרבה יותר מזה ויש גם חדשים שקשורים לדוטנט ולסילברלייט היום כל המדדים אפשר לקחת גם משם הדוגמא הזאת היא מאוד מצומצמת אבל היא נותנת לכם תמונה שאפשר לקחת מדדים של המערכת הפעלה זה unix nt

  25. 09:43

    xp ברמת נטוורק מוניטורס snmp נטוורק דלייס זה גם משהו שאפשר למדוד Firewall, אנחנו יכולים להשתמש ב-firewall של ה-checkpoint אם הוא קיים אצלנו ולקחת את המדדים שלו.

  26. 10:00

    Web servers מסוג Oracle, Apache, Microsoft בלי שום בעיה. דאטאבייס, כמעט כל הדאטאבייס אפשר לנטר אותם, לראות באמת נעילות בדאטאבייס, לאיזה טבלאות אנחנו ניגשים.

  27. 10:19

    כל הדברים האלה אפשר לראות. וגם ב-Web Applications, אם יש לנו מערכת Web-Eat כלשהי, Web-Logic או Web-Sphere של ADM, אפשר ללכת ולמתיר אותה.

  28. 10:39

    Performance Monitorers מאפשרים לנו לקחת סטטיסטיקות, סטטיסטיקות ממערכות שונות, והסטטיסטיקות האלה מוצגות בצורה גרפית, קודם כל בצורה גרפית בזמן ריצה של הסנאריו.

  29. 10:58

    כל הדברים כמובן נרשמים ללוגים לניתוח מאוחר יותר, כשאנחנו נצטרך, וברגע שאנחנו שמים את זה לאותו ציר זמן, אז מאוד קל לנו לעשות קורלציה בין זמן תגובה, בין משב של המערכת, של החומרה, כמה זיכרון היה לנו באותו רגע, ולראות באמת כמה פניות היו לנו ל-Web Server באותה שנייה.

  30. 11:26

    המדדים האלה הם לא רק למומחה בדיקות עומסים, כי מי שיכול להתלוות לניתוח בסוף הריצה זה גם מומחה מערכת, זה גם מומחה דאטאבייס, זה סיס אדמין שייתן לנו דברים לנתח, ואנחנו בדרך הזאת נוכל להגיע למסקנות הטובות ביותר.

  31. 11:55

    אני רוצה להדגים לכם את הדברים האלה בתוך אפליקציה, קונטרולר, רק בזמן הזה אני מוודא שההקלטה שלנו תקינה, והנה אנחנו בתוך הקונטרולר. אנחנו בחרנו לסצנריו שלנו סקריפט אחד, בואו נבחר עוד אחד בשביל הדגמה בלבד, 50% חלוקה, 10 יוזרים, אפשר כמובן לשנות את המספר הזה, לעלות את המספר לקצת יותר,

  32. 12:29

    אבל כל הדברים האלה הם באמת לא רלוונטיים לטאב הנוסף שאנחנו בוחרים אותו כאן, והוא נקרא טאב run. מה יקרה כשאנחנו נעלה? הסקשן הזה של scenario groups אתם ראיתם בשיעורים הקודמים.

  33. 12:45

    חלק כזה של התוצאות בזמן הריצה נמצא לכם גם לראות. וכל הנושא של הגרפים הוא נושא חדש. צד שמאל זה כל המוניטורס הקיימים. רואים אם יש לנו את כל המוניטורס הקיימים.

  34. 13:01

    וכל זה תלוי בלייסנס שכרגע מותקן אצלכם בעמדה. לא כולם אתם תוכלו להריץ אם הלייסנס לא ולידי. אנחנו נראה אחר כך איך בודקים את הלייסנס.

  35. 13:15

    וכל הגרפים כאן הם הגרפים שיעזרו לנו לצורך המוניטורינג. אפשר לשחק פה עם כמות הגרפים, כמה להריץ. אפשר לשים עד 16 גרפים בגרסה הזאת, כרגע יש לנו 4.

  36. 13:35

    אני רוצה להתמקד איתכם במשהו של פרפורמנס מוניטור, אוקיי? כי שאר הדברים הם בדרך כלל קשורים לאפליקציה שלנו, אבל בדרך כלל נושאים של הפרפורמנס מוניטורים הם יילקחו באופן דיפולטיבי גם בקליינטים, גם בלואו ג'נרטורס, כדי להבין אם יש לנו בעיות של כמות הלואו ג'נרטורס על העמדה וגם פר הסרברים

  37. 14:05

    שלנו. כמובן זה יכול להיות שרת יוניקס או שרת וינדוס, אני אבחר את הגרסה וינדוס למרות שביוניקס הדברים הם דומים לקינפוג.

  38. 14:20

    על מנת לבחור את ה-performance pool אנחנו ניקח אותו ונגרור לאזור שנוח לנו לראות כאן. נעשה קליק ימני ונבקש להוסיף מדדים Add Measurements. בחלק העליון אנחנו נבחר את המכונות שאנחנו רוצים לנטר.

  39. 14:38

    אפשר להכניס כתובת IP של המכונה, אפשר להכניס הוסט איי-די, אפשר ביוס ניים. אני אבחר את המכונה שלי, היא כרגע לא מופיעה כאן. אז בואו נלך על הלוקלוסט, לוקלוסט ומערכת ההפעלה שאני רץ עליה היא Windows XP,

לקורס המלא: קורס Load Runner אונליין

ההרצאה הקודמת: הרצאה 6 - קורס Load Runner הראשון

ההרצאה הבאה: הרצאה 8 - קורס Load Runner הראשון

הרצאות קשורות מקורסים אחרים

  • הרצאה 1 - קורס Quality Center הראשון
  • ה-SCRIPT הראשון שלי
  • הפרויקט הראשון שלנו ב-GitHub
  • בדיקת ידע על המודול הראשון ב-AZ-900

קורסים נוספים במסלול

  • קורס שלם ומקיף בעברית על בדיקות תוכנה
  • Quality Center
  • מבחן QA לדוגמא