יצירת מסד נתונים - שפת SQL

בלי כתוביותעם כתוביות

מילון מושגים:

מסד נתונים - אוסף מאורגן של נתונים המאוחסן כך שאפשר לשמור, לחפש, לעדכן ולשלוף אותו ביעילות, לרוב באמצעות שפת שאילתות.

טבלה - מבנה במסד נתונים שמאחסן נתונים בשורות ועמודות. כל שורה היא רשומה וכל עמודה היא שדה.

סקריפט - קובץ המכיל רצף פקודות שמבוצעות על ידי מפרש, לרוב כדי להפוך משימות לאוטומטיות.

ממשק - נקודת מגע בין רכיבים: ממשק משתמש שבו אדם מפעיל תוכנה, או ממשק תכנותי שמגדיר אילו פעולות רכיב אחד חושף לאחר.

גיבוי - העתק שמור של נתונים שנשמר כדי לאפשר שחזור במקרה של תקלה, מחיקה או פגיעה במקור.

ענן - אספקת משאבי מחשוב כשירות דרך האינטרנט, כמו שרתים, אחסון ותוכנות, במקום להחזיק אותם מקומית.

שרת - מחשב או תוכנה שמספקים שירות למחשבים אחרים (לקוחות) ברשת, למשל אחסון קבצים, אתר אינטרנט או מסד נתונים, ומגיבים לבקשות שלהם.

יצירת מסד נתונים - שפת SQL

הפקודות שיוצרות ישויות כמו מסדי נתונים וטבלאות נקראות DDL (Data Definition Language). ההרצאה מציגה את הפקודה ליצירת מסד נתונים חדש, ומסבירה למה כדאי לעבוד עם סקריפט ולא רק עם הממשק.

למה סקריפט ולא ממשק

1. גיבוי: אם המסד אובד, אפשר בלחיצת Execute לבנות הכל מחדש.

2. העברה בין מחשבים: לקחת מסד ממחשב אחד ולהעביר לאחר.

3. העלאה לענן: להרים את המערכת על שרת מרוחק.

4. הקמה לעובד אחר: לבנות לו את כל המסד בלחיצה אחת.

הסקריפט אפשר לכתוב מאפס או להפיק אוטומטית עם Generate Script מכל המסד. בשני המקרים צריך להבין את הפקודות שבו.

יצירת המסד

1. הפקודה: Create Database ואחריה שם, למשל cute kittens.

2. הרצה: אחרי go ו-Execute מתקבל command completed successfully.

3. רענון: המסד לא מופיע מיד ב-Object Explorer, ואחרי Refresh רואים אותו ריק, בלי טבלאות.

בהרצאה הבאה רואים איך יוצרים טבלאות בעזרת פקודות.

אפשר עכשיו ליצור מסד נתונים חדש בסקריפט ולהבין למה זה עדיף על יצירה ידנית דרך הממשק.

השיעור הבא בקורס: יצירת טבלאות ב-SQL

פרקי ההרצאה: יצירת מסד נתונים - שפת SQL

תמלול ההרצאה: יצירת מסד נתונים - שפת SQL

הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «יצירת מסד נתונים - שפת SQL» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.

00:02
אנחנו מגיעים לנושא מאוד מאוד מעניין שנקרא DDL. DDL זה קיצור של Data Definition Language. זה בעצם כל הפקודות של שפת SQL שמאפשרות לנו ליצור אישויות, ליצור טבלאות, ליצור דאטאבייס, אישויות הכוונה, דברים שנמצאים בתוך הדאטאבייס.
00:24
לדוגמה, אנחנו יכולים לייצר פקודת SQL שגורמת ליצירת טבלה חדשה. אנחנו יכולים לכתוב פקודת sql שיוצרת לנו בכלל דאטאבייס חדש.
00:34
בסרטון הזה אנחנו הולכים לראות איך אנחנו מייצרים בכלל דאטאבייס חדש. והשאלה הנשאלת היא למה אנחנו צריכים סקריפט, למה אנחנו צריכים פקודה כזאת שיוצרת לנו דאטאבייס אם אנחנו כבר ראינו שאפשר לייצר דאטאבייס בצורה כזאת, ניו דאטאבייס, ואם אנחנו נמצאים
00:50
בטבלאות אנחנו יכולים לייצר טבלה בצורה כזאת. אז התשובה היא מאוד פשוטה: אנחנו הרבה פעמים רוצים שיהיה לנו את הפקודות שמייצרות את הדאטאבייס בסקריפט, בין אם אנחנו כותבים את זה מאפס ובין אם אנחנו מייצרים את הסקריפט בצורה כזאת כמו שלמדנו בעבר generate script מכלל הדאטאבייס ואז המערכת כותבת לנו את הפקודות ואנחנו יכולים להבין מה כתוב בפקודות האלה.
01:17
למה זה חשוב שיהיה לנו סקריפט משלנו כתוב שמכיל את הפקודות ליצירת הדאטאבייס והטבלאות וכל מה שיש בו, ולא רק לייצר את זה על ידי ה-UI, ה-user interface, כי הרבה פעמים אנחנו רוצים א' גיבוי.
01:34
יכול להיות מצב שהדאטאבייס ילך ואנחנו רוצים בלחיצת כפתור Execute לייצר הכל. ב', יכול להיות מצב שאנחנו רוצים לקחת את הדאטאבייס ממחשב א' ולהעביר אותו למחשב ב'. יכול להיות שאנחנו רוצים להרים את כל המערכת לענן, Cloud, לאיזשהו שרת מרוחק שבו אנחנו רוצים להרים את המערכת.
01:54
יכול להיות שאני רוצה לקחת ולהרים את כל המערכת לעובד אחר בחברה בלחיצת כפתור אחת לבנות לו את כל הדאטאבייס. אז בין אם אנחנו יוצרים את הפקודות האלה בצורה אוטומטית אחרי שיש לנו את כל הדאטאבייס על ידי generate script אנחנו צריכים להבין מה כתוב בהם ובין אם אנחנו רושמים את זה בעצמנו חשוב מאוד להבין את הפקודות שיוצרות את הדאטאבייס
02:16
ואת מה שיש בתוכו. בסרטון הזה אנחנו הולכים לראות איך מייצרים דאטאבייס חדש הפקודה היא מאוד מאוד פשוטה וזה פשוט create דאטאבייס ואנחנו פשוט נותנים לו איזשהו שם