שרתי DNS באינטרנט

בלי כתוביותעם כתוביות

מילון מושגים:

ipconfig - פקודת Windows שמציגה ומנהלת את הגדרות הרשת של המחשב, כמו כתובת ה-IP ושער ברירת המחדל.

nslookup - פקודה לבדיקת רשומות DNS, שמאפשרת לברר לאיזו כתובת IP מתורגם שם מתחם.

Ping - פקודה שבודקת אם מכשיר ברשת מגיב ומודדת את זמן התגובה אליו.

root - משתמש העל במערכות Linux, בעל הרשאות מלאות לכל פעולה. גם הרמה העליונה בעץ של תיקיות או נתונים.

PTR - רשומת DNS הפוכה, שמתרגמת כתובת IP בחזרה לשם מתחם.

שרת DNS - שרת שמתרגם שמות מתחם קריאים, כמו example.com, לכתובות IP שהמחשבים משתמשים בהן.

TCP - פרוטוקול תקשורת אמין שמוודא שכל חבילות המידע מגיעות ליעד בשלמות ובסדר הנכון.

רפליקציה - העתקה ושמירה של אותם נתונים ביותר ממקום אחד, לשם זמינות, גיבוי או ביצועים.

DNS - פקודות:

מספר כתובות IP על אותו שם DNS נקרא ROUND ROBIN לצורך פיזור עומסים

Ipconfig /displaydns: הצג את כל הDNS שזוכר ה CLIENT ושם רואים את כל הרשומות ולכמה זמן זוכר אותם המחשב

Ipconfig /flushdns: איפוס הרשומות שיש במחשב.

Nslookup: תשאול DNS

Nslookup domain 8.8.8.8 : תתשאל את הDNS של גוגל על דומיין מסוים ולא הראוטר שלך gateway-

Nslookup –type=mx domain.com לקבל נתונים על RECORD מסוים בתוך דומיין מסוים

Nslookup -type=ns domain.com שזה בודק מh הוא שרת הDNS שמנהל את הדומיין המבוקש.

Ping: בדיקת תקשורת

ההבדל בין PING ל NSLOOKUP שהפינג בודק תקשורת ומשתמש בCACHE של תחנת העבודה אך הNSLOOKUP פונה ישירות ובודק DNS.

DNS Client: זה SERVICE שדרכו נבדק הPINGS וה NSLOOKUP

רשומת A : סתם מחשב ללא תפקיד מיוחד

MX: MAIL EXCHANGER

CNAME: קיצור דרך לרשומה מסוימת כמו ALIAS

אם הרשומה לא נמצאת בZONE אז הוא מחפש את זה בשרתי נקודה ROOT

Reverse Lookup Zones (PTR Record): זה בעצם הפוך מ Forward Lookup Zones שמתרגם IP לשם.

בכדי לבדוק מה השם של ה IP : ping –a ipואז מקבלים את השם.

רשומת ה NS שנמצאת בכל ZONE היא אומרת איזה שרתים מנהלים את הDNS של הדומיין.

DNS - הקדמה:

מטרתו לתרגם שמות לכתובות IP

הDNS מחולק ל ZONES (דומיינים)

בכדי לעשות ROUND ROBIN שכל פעם שולח לשרת אחר, מוסיפים אותה רשומה למשל WWW פעמיים שכל פעם שואל שרת אחר IP אחר ולהפעלת אופציה זו מבצעים: מאפיינים על הדומיין> ADVANCED> Round Robin

בכדי ליצור רשומת MX (שרת דואר) יוצרים קודם את אותו השם ב A ואז מוסיפים אותו ל MX ומגדירים את העדיפות שבו פונים לשרת וכך יוצרים מספר שרתים במידה והראשון לא עונה..

שרתי נקודה ROOT: שרתי SOURCE שדרכם קונים את כל השמות והם המקור של האינטרנט.

ניתן להוסיף ZONE חדש כשרת נקודה ROOT במקום לתשאל את הROOT הראשי זה אומר אתה הופך להיות ROOT, מתחת לזה יוצרים דומיין שנקרא co ומתחת לזה IL ומתחת הדומיינים בלי סיומות כי הרי הDNS מתחיל מהסוף מהנקודה ואז הלאה.

חשוב: בשרת DNS שלנו ישנם 13 שרתי ROOT HINTS שדרכם כולם פונים בכדי לתשאל דומיין מסוים.

שם DNS מלא נקרא FQDN Fully qualified domain name וכל שם DNS נגמר בנקודה למשל כשעושים nslookup domain.com. נקודה בסוף זה אומר תתשאל את הROOT

NETLOGON SERVICE: זה שירות שדרכו המחשבים מאומתים מול שרת הDC וזה חייב להיות עובד.

תחת כל ZONE ניתן ליצור שני סוגים של תת דומיין

New Domain: ליצור SUB DOMAIN

New Delegation: להעביר סמכות ניהול לשרת אחר.

הערה: Delegation ZONE תמיד מופיע באפור

DNS - הקמת רשת האינטרנט ROOT:

ניתן להוסיף ZONE חדש כשרת נקודה ROOT במקום לתשאל את הROOT הראשי זה אומר אתה הופך להיות ROOT! ומתחת לזה יוצרים דומיין שנקרא co ומתחת לזה IL ומתחת הדומיינים בלי סיומות כי הרי הDNS מתחיל מהסוף מהנקודה ואז הלאה.

או במקום להוסיף דומיינים תחת נגיד CO עושים קליק ימני > DELEGATION ומכניסים את הדומיין בלי סיומת ואז מצביעים על שרתי NS שהולכים לנהל את הDNS לדומיין זה, Ns1/ns2 וכולי

שזה אומר כשאנחנו מתשאלים DNS ROOT על דומיין מסוים השרת המרכזי שולח אותנו לרשומות NS השמורות אצלנו ואז השרת NS מפנה אותנו לשרת שדרכו מנוהלים הרשומות של הדומיין

זה אומר בהתחלה מגיעים לשרת נקודה ואז לתת שרת ולתת שרת עד שמגיעים ליעד

Active Directory - DNS:

בDNS שבתוך הDC יש רשומה שנקראת _TCP עם קו תחתון ו SRV שזה אומר המיקום של השירות כמו GC ואיזה פורט לכל שירות

DNS הוא זה שמפרסם שירותים ב ACTIVE DIRECTORY שכל תחנה תדע לאן לפנות

ישנם שני ZONE ב DNS

Zone : רגיל

AD ZONE: משולב ב AD

ZONE רגיל

ישנם 3 סוגי ZONES :

Primary: אחראי שהוא יכול לכתוב ולקרוא

Secondary: לצורך איזון עומסים עם ZONE אחר אך החיסרון שלו שהוא READ ONLY

Stub: מעתיק רק את רשומות ה NS משרת אחר, רק צריך לציין את הIP של השרת השני במקום להוסיף NS אחד אחד דרך Conditional forward רק מוסיפים NS אחד והוא מוסיף את כולם.

הערה: כל הZONES שנוצרו נשמרים בתוך קבצי TXT ובDNS הרגיל יש רק אחד PRIMARY וכולם SECONDARY

ZONE AD

ההבדל בינם שכשיוצרים ZONE חדש בDNS נמצא סימון למטה ששואל אם לשמור את הZONE במסד נתונים של AD במקום קובץ TXT והוא עובר ברפלקציה לכל הDC וכולם יכולים לשנות לא רק מאסטר אחד.

היתרון ב DNS בשילוב AD שיש רישום אוטומטי לDNS בהגדרות כרטיס רשת יש רישום אוטומטי מאובטח! לתוך ה DNS במקום לרשום כל תחנה באופן ידני!

הערה: כשיש לנו DNS בתוך AD ורוצים להוסיף דומיין חיצוני אז לא צריך לסמן את ה AD INTEGRATION

בכדי למחוק רשומות של מחשבים ישנים שאינם בשימוש תקופה מסוימת עושים קליק ימני על הדומיין בDNS > Aging

DNS - חמישה סוגי FORWARD:

ביצוע FORWARD

ברמת שרת

ברמת ZONE בודד

יצירת STUB ZONE

מה זה FORWARD: חריגה מתהליך NAME RESOLVING (להפוך שם ל IP) שזה אומר יצירת ZONE ידני ולא מחפשים בשרתי ה ROOT

התהליך התקין: לגשת לשרתי נקודה באינטרנט.

Conditional Forward: זה אומר אל תלך לאינטרנט (ROOT) ותפנה ישירות לשרת

Stub: הוא מעתיק רק את רשימת ה NS מהשרת השני שזה בעצם Condition forward אבל יותר משוכלל שנותנים לו NS ראשי והוא שולף הכל.

Secondary: הוא מעתיק את ה ZONE מהשרת השני והוא בעצם אחראי על הZONE

ישנו FORWARD ברמת דומיין ויש FORWARD ברמת שרת כולו דרך קליק ימני על השרת בDNS וFORWARDERS שזה אומר כל מה שאתה לא יודע (שלא נמצא אצלך) תפנה לשרת שצוין.

_msdcs.domain.local: זה מידע כללי לפורסט. בדומיין שלנו מופיעה תיקיה אפורה בשם MCDCS שהיא מפנה לZONE MCDCS ושם יש את כל הרשומות של GC והפורסט לצורך רפלקציה עם אחרים.

DNS Partition - AD Application partition:

כשיוצרים מחיצה חדשה ב AD זה לא מועתק לשרתים אחרים כברירת מחדל לכן צריך להגדיר רפלקציה למחיצה זו

בכדי לעשות רפלקציה למחיצת DNS שיצרנו: dnscmd <dcname replicate to> /enlistdirectorypartition <partitionname>

יצירת Application Partition בתוך ה AD על ידי פקודת: dnscmd ./createdirectorypartition “partitionname”

מחיקת PARTITION מAD על ידי פקודת: dnscmd ./deletedirectorypartition “partitionname”

ועכשיו ניתן לעשות קליק ימני על הZONE ולקבוע רפליקציה לPARTITION שיצרנו במקום לכל הפורסט או לדומיין

ב ADSI EDIT ניתן להתחבר למחיצות של הAD כמו SCHEMA וכולי וכאן ניתן ליצור מחיצה חדשה כמו DNS ולהגדיר גבולות רפלקציה שלה לדומיינים אחרים

פותחים ADSI ומתחברים למחיצת CONFIGURATIONS או למחיצת DNS שיצרנו לדומיין הלוקלי ואז הולכים לתיקיית cn=partitions רואים את כל הרשימה ומשם מעתיקים את שם המחיצה שרוצים להתחבר אליה (nCName) ואז מתחברים.

DNS Server Properties:

Interfaces: רשימת כרטיסי הרשת שיש ומאיפה להאזין.

Forwarders: כל מה שאתה לא יודע תעביר לשרת מסוים.

Advanced>disable recursion: צריך שיהיה מסומן כי אם לא כל אחד שיבקש רשומה מסוימת שלא קיימת הוא ישלח אותו לROOT וזה בעצם קריאות ויותר עומס, בדרך כלל מפעילים רק לוקלית, כי הרי וינדוס 7 לא יודע מה זה שרת ROOT והוא סומך רק על שרת הDNS לכן מפעילים לרשת לוקלית.

BIND Secondary's: זה עונה על התקנים במידה ויש שרת לינוקס DNS

Enable Round Robin: במידה ויש לנו אותם רשומות מספר פעמים לשרתים שונים באותו מקום (זה שינוי סדר רשומות)

Scavenging: מחיקה רשומות ישנות שהם לא בשימוש תקופה מוגדרת.

SOA: אם יש לנו Secondary DNS לא דרך AD תוך כמה זמן לעדכן וכמה לשמור וכולי...

חשוב: במאפיינים של כל ZONE יש dynamic updates שזה אומר אם הרשומה הזו קשורה ל AD אז עושים SECURE ואם היא רשומת דומיין שמעודכן ידנית אז NONE!

שזה DNS פנים ארגוני ו DNS חוץ ארגוני.

הוכן ע"י התלמיד המצטיין: אברהים אבו שיכה

פרקי ההרצאה: שרתי DNS באינטרנט

תמלול ההרצאה: שרתי DNS באינטרנט

הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «שרתי DNS באינטרנט» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.

00:00
שלום לכולם בסרט הזה אנחנו נלמד על dns ואיך הוא עובד בסביבה של האינטרנט dns זה נושא מאוד גדול ויהיו סדרה של סרטים שמטפלים בזה ונתחיל במשהו מוחשי משהו שאתם ככה משתמשים בו ביומיום וזה האינטרנט שלנו וdns נמצא שם כל הזמן אנחנו קודם כל נבין מהו תפקידו של dns ותפקידו העיקרי של dns זה לתרגם שם כמו וואלה coil google coil
00:32
פרקטיקיו דוט קום לכתובת איי-פי אמיתית לכתובת איי-פי שאליה אפשר להתחבר כי כל התקשורת בסופו של דבר מתבצעת על בסיס כתובות איי-פי ואנשים לא זוכים כתובות איי-פי של גוגל או של פרקטיקיו אז אתם חייבים משהו שיתרגם את השם שכתבתם לכתובת איי-פי וזה מה שבדיוק עושה dns ובואו נראה את dns בפעולה
00:58
נעשה פשוט מאוד cmd נכנס ל-cmd לדוס ונכתוב פינג רגיל פינג נבדוק תקשורת מול www.practicu.com שימו לב מה אנחנו רואים אנחנו רואים ששם דבר ראשון תורגם לכתובת IP וזאת כתובת הIP של האתר שלנו של www אתם רואים שהשם תורגם לIP אחרי שהוא תורגם לIP זה מה שעשה DNS הוא ניסה לעשות לו פינג וראה שאין תקשורת
01:24
האתר לא עונה לפינגים אבל זה לא מעניין אותי שהאתר לא עונה לפינגים מה שמעניין אותי ש-DNS תרגם את השם ל-IP. זאת אומרת, DNS הוא כמו דפי זהב. אתה מתקשר לדפי זהב או ל-144, אתה מבקש טלפון של בן אדם, זה לא אומר שהטלפון הוא באחוז נכון, וזה לא אומר שבן אדם זמין.
01:48
אז כמו שיש דפי זהב, כמו שיש 144, ככה בעולם המחשבים יש DNS. זה כל התפקיד שלו. ולמה זה כזה חשוב? כי את ה-DNS הזה לא מנהלת בזק, ולא מישהו אחר עושה את זה, כמו בדפי זהב.
02:04
זה אתם הולכים לנהל את הדפי זהב האלו, אתם הולכים לנהל את ה-DNS, זה תפקיד אחד העיקריים של מנהל הרשת. מנהל הרשת מתעסק הרבה מאוד בתקשורת, ב-DNS וב- Group Policy.
02:17
זה 90% מהדברים שמנהל רשת עושה. DNS, תקשורת ו- Group Policy. תקשורת זה פינגים, ראוטרים, לחבר, משהו לא מתחבר למשהו, Nדיפול גטווי, N-Fירול, זה תקשורת.
02:29
DNS, מנסים להתחבר לכתובת שלא עובדת ל-IP לא נכון, ו-GPRO כדי להגדיר את תחנות העבודה. זה ככה 90% מהעבודה של מנהל הרשת ולכן DNS זה אחד הנושאים הקריטיים ואתם חייבים לדעת אותו פרפקט.
02:46
אז אנחנו מתחילים פה בדוגמאות מוחשיות וזה מאוד מאוד חשוב שתהיו קשובים. אז ראינו שפינג ל-www.practic.com נתן לנו כתובת ותרגם כתובת ל-IP, יפה מאוד.
03:00
עכשיו המחשב שלי לא ככה, בואו נעשה פינג ל-www.CNN.com CNN.com, אותו דבר מתבצע, מתרגם שם ל-IP, עכשיו שימו לב, הוא התחבר לכתובת 19, אתם רואים, לכתובת 19, נכון מאוד, עכשיו אני עושה ctrl c כי אני לא מעוניין לבדוק תקשורת, אני רק רוצה לראות את התרגום, שימו לב מה אני אומר לו, אני אומר לו IP config slash display dns,
03:34
מה זה display dns, תראה לי את כל מה שאתה זוכר, את כל תשובות ה-dns שאתה זוכר, עכשיו תשימו לב, ב-display dns, כשאתם עושים את הפקודה הזאת, אתם יכולים לראות שלפרקטיקיו.קום הוא זוכר שwww שלו זה הכתובת הזאת שראינו ועכשיו במהלך 3000 אתם רואים במהלך 31,000 שניות עד שלא יעברו 31,000 שניות הוא לא ילך לחפש עוד פעם בDNS את השם הזה זאת
04:09
אומרת הוא זוכר את התשובה של ה-DNS הקליינט Windows 7 וזה הלפטופ שלי והקליינט של Windows 7 שמותקן עליו זוכר את התשובה של ה-DNS במשך 31,000 שניות זה כמו שאתה תתקשר ל-144 ותבקש טלפון של לא יודע תחנת מוניות ועוד חצי שעה תרצה להתקשר עוד פעם לתחנת מוניות אתה לא תתקשר ל-144 לשאול עוד פעם את הטלפון כי כבר לפני חצי שעה ביקשת את הטלפון יש לך
04:37
את ה-cash זה נקרא להכניס ל-cash לזכור את התשובה וזה בדיוק מה שקורה בתחנת העבודה היא זוכרת את התשובה למשך 31 שניות ושימו לב, תוך כדי שדיברנו עברו כמה שניות, נעשה עוד פעם IP Config Display DNS, ושימו לב שזה ירד כבר ל-30,000 שניות, כן?
04:56
ראיתם? זה כל הזמן יורד. ברגע שזה יגיע לאפס, הוא ימחק את הרשומה הזאת מהזיכרון שלו, וילך לשאול את ה-DNS שוב מי זה practical.com ושוב הוא יקבל את הכתובת הזאת, או אולי הכתובת תשתנה אם אני אקבל הצעת מחיר טובה יותר לאחסון
05:10
האתר. תחשבו שהאתר שלי נמצא על ה-IP הזה, אם אני ארצה להעביר אותו לIP אחר ואז אני אעדכן את ה-DNS, אני אעביר את האתר ואחרי זה אני אעדכן את ה-DNS.
05:24
עכשיו, הרבה אנשים מתבלבלים, הם חושבים ש-DNS זה שרת WWW, לא. DNS זה רק דפי זהב. מי זה שרת WWW?
05:34
זה יכול להיות מחשב שנמצא ב-IP הזה והמחשב הזה יודע לדבר בשפת HTTP. זה לא קשור ל-DNS, DNS לא בודק שזה באמת האתר, הוא לא בודק כלום, הוא רק מפרסם את המידע שנתתם לו לפרסם.
05:48
דרך אגב, מי נתן לו מידע לפרסם? מי אמר לו לפרסם דברים כאלו? זה אנחנו מנהלים את זה. בואו ניכנס וננהל את זה ונראה איך אנחנו מנהלים את זה.
05:58
בואו ניכנס למקום שבו מנוהל ה-DNS שלי. אתם יודעים מה? לפני כן, לפני שניכנס לאירוח אתרים שלי, אני רציתי להראות לכם משהו קטן, חשוב מאוד, עוד דקה נחזור לזה.
06:13
רציתי להראות לכם פה, אני רואה בשקופית, שהתכוונתי להראות לכם מה קורה עם cnn.com שימו לב מה קורה עם cnn.com עם cnn.com בואו נראה איפה יש לנו cnn.com כבר אין לנו אותו טוב תראו אז ראינו עד עכשיו שתי פקודות עשינו פינג רגיל לwww איזושהי כתובת וראינו את הקאש זה דבר ראשון שהראיתי לכם עד עכשיו דבר שני עשינו
06:45
ipconfig display dns יפה עכשיו אני רציתי להראות לכם שאני יכול למחוק את הקאש הזה איך אני מוחק את הקאש נניח אני רוצה למחוק את כל הזיכרון שלו. פלאש dns, פלאש dns, פלאש זה כמו להוריד מים בשירותים, פלאש, והוא אומר Successfully flashed the dns resolver cache.
07:05
הוא אומר, מחקתי את הכל. מה זה אומר מחקתי את הכל? IP config display dns, npracticu.com אתם רואים? npracticu.com היה למטה npracticu.com, נעלם.
07:17
ואם נעשה עוד פעם png www.practicu.com הוא עוד פעם ייכנס ל-cache. אז אני רוצה להראות לכם משהו אחר, cnn.com אני עושה, ל-26, כן, יפה, כתובת 26. אני עושה flash dns, תמחק את כל הקשר שלך ותעשה שוב פינג, כאילו אתה בן אדם חדש, אתה לא יודע כלום.
07:38
שימו לב, הוא מתחבר כתובת שונה, אוי, סליחה, שימו לב, כתובת שונה. אתם רואים? תסתכלו, פעם ראשונה הוא התחבר, שימו לב, פעם ראשונה cnn.com נתן לו כתובת 26, פעם שנייה cnn.com נתן לו כתובת 19. אתם רואים?
08:00
איך זה הגיוני? איך זה הגיוני שאני עושה פינג לאותו שם, בדיוק אותו שם, אתם רואים פה cnn.com מקבל 26 ועושה עוד פעם cnn.com מקבל 19, כן?
08:15
אז התשובה היא שהם עשו על אותו שם כמה כתובות IP שונות. ובואו נראה איך אנחנו יודעים את זה, איך אנחנו יכולים לדעת דברים כאלו.
08:27
בואו נשאל את ה-DNS, בואו נלמד פקודה חדשה NS-לוקאפ. NS-לוקאפ שואל את ה-DNS, תגיד לי, תן לי את כל התשובות של cnn.com. NS-לוקאפ זה כלי לתשאל, לתשאל את ה-DNS, לשאול אותו שאלות.
08:42
אז פינג זה כלי לבדוק תקשורת, פשוט לפני שהוא בודק תקשורת, הוא שואל את ה-DNS, אבל פינג זה לא כלי לבדוק DNS, פינג זה כלי לבדוק תקשורת. NS-לוקאפ זה כלי לבדוק DNS, אוקיי?
08:56
אז NS-לוקאפ, אני עושה לו cnn.com, ושימו לב, הוא נותן לי תשובה, אתם רואים? NS-לוקאפ, cnn.com, נותן לי תשובה שעל cnn.com יש ככה וככה אייפים שונים, וכל פעם ששואלים אותו, הוא נותן סדר אחר.
09:15
מה זה בגלל הפלאש dns צריך לעשות הוא אמור היה לתת אייפים בסדר שונה יכול להיות שיש לי סליחה nslookup nslookup cnn.com טוב בוא נעשה כזה דבר 8888 מה זה 8888 זה שרת dns של גוגל אני אומר nslookup cnn.com אבל אל תשאל את הראוטר שלי אתם רואים זה הראוטר שלי 10138 כאילו אם אתה כותב רק nslookup ושם הוא שואל את מה שמוגדר לך בכרטיס רשת בdns של כרטיס
09:51
רשת ב-IP קונפיג, אני אומר לו אל תשאל את ה-138 שבכרטיס רשת שלך, לך תשאל את CNN.com את הגוגל, 888 זה DNS של גוגל.
10:01
יפה, הוא היה צריך לסובב לי את התשובות. טוב, מה אנחנו רואים פה? שזה נקרא ראונד רובין. אתם רואים? זה נקרא ראונד רובין. ראונד רובין זה אומר שיש לי על אותו שם כמה כתובות IP, ואז כל לקוח מתחבר ל-IP שונה.
10:22
זה הרעיון של ראונד רובין. זאת אומרת שיש להם, הם קנו שישה שרתים שונים, זאת אומרת שהם קנו שישה שרתים שונים, על כל שרת שמו אתר אינטרנט, ועשו ביניהם ראונד רובין.
10:35
זה אומר, כל לקוח שמגיע, הם נותנים לו תשובה אחרת, ולקוח אחד מתחבר ל-26, לקוח אחר ל-25, ויש פיזור עומסים.
10:45
בואו נמשיך לנושא הבא, אנחנו דיברנו על ראונד רובין, דיברנו על פינגים, דיברנו על פלאש dns, ראינו איך זה עובד, בואו ניכנס לאיזשהו זון אמיתי ונראה איך מנהלים אותו.
11:00
אז ניכנס לחברת OneHorse.co.il. כן, OneHorse.co.il זו חברה שמחזיקה את האתר שלי. אתם רואים, הם לוקחים לי 6-7 דולר בחודש על האתר.
11:15
למה אני לא מחזיק אתר אצלי? כי בשביל להחזיק אתר אתה צריך שרת, אתה צריך מזגן, אתה צריך סוללת גיבוי, אתה צריך שאם שרת אחד נופל השני יעבוד במקומו.
11:25
עכשיו, רק החשמל שלו יעלה לי יותר. אז מה הם עושים? מה החברה הזאת עושה, או חברות אירוח אתרים? לוקחים, קונים שרת אחד, שמים עליו 100 אנשים.
11:35
מכל אחד לוקחים 30 שקל, מ-100 אנשים לוקחים 30 שקל, יש לך 30,000 שקל, כן? 3,000 שקל. 3,000 שקל.
11:44
הבנתם? קונים שרת, לוקחים מכל בן אדם 30-50 שקל בחודש, שמים לך 100 אנשים על אותו שרת. עכשיו, אני, אין לי 100 אנשים לשים על שרת שלי, ואני לא רוצה לתחזק את כל זה, אז אני משלם להם את ה-7 דולר בחודש, והם מחזיקים את האתר שלי, הזון שלי ועושים לי את
12:02
כל העבודה זה נקרא אירוח אתרים זה מה שעושים ילדים בני 16 ככה הם מרוויחים כסף קונים אתר ומחזיקים אירוח אתרים אנחנו נעשה פה בכיתה גם נלמד איך לעשות אירוח אתרים ומי שרוצה להתעסק בזה יכול להתעסק בזה אני מכיר אנשים שחיים מזה פשוט מאוד קונים שרת
12:24
שמים עליו הרבה לקוחות כמוני וכל מיני אחרים וחיים מזה אז נכנסתי לאירוח אתרים שלי ותשימו לב אתם רואים הם נותנים לי אני לוקח להם 52 ג'יגה מתוך הארדיסק ומשלם להם בחודש לא יודע איזה 100 שקל משהו כזה אפילו פחות נראה לי 40 שקל 50 שקל אני לא זוכר אוקיי אז מה הם נותנים לי הם נותנים לי את האירוח אתר ואת כל
12:51
האופציות אבל זה לא מעניין אותנו עכשיו לא FTP לאתר ולא אימיילים מה שמעניין אותנו פה Domains ובדומיינס DNS Configuration ניהול של ה-DNS יפה ובניהול של ה-DNS כשאנחנו נכנסים בעצם אנחנו נכנסים לניהול של ה-DNS, את ה-DNS אנחנו מנהלים, לא אף אחד אחר.
13:17
ותסתכלו מה אנחנו רואים כאן. אנחנו רואים פה כל מיני סוגי רשומות. טוב, בואו נתחיל לאט לאט. אז שימו לב, www.practice.com זו רשומה מסוג A, A זה מחשב פשוט שמוביל ל-IP הזה.
13:39
מוכר לכם ה-IP הזה? זה ה-IP של הפינג, זוכרים שאנחנו עושים פינג? כשאנחנו עושים פינג ל-www.practice.com אתם רואים את ה-IP הזה?
13:49
מאיפה הוא הביא את התשובה הזאתי? מאיפה הפינג ידע? מאיפה ה-DNS יודע? זה השרת שמנהל את ה-DNS שלי, ככה אני מנהל אותו.
13:56
ואם יום אחד אני ארצה להעביר את הדומיין, את אירוח האתר לחברה אחרת, אז אני אשנה פה ב-DNS ל-IP אחר. בואו נעשה אפילו דוגמה יפה. נעשה עכשיו שפינג ל-www פעמיים, פרקטיקיו.קום, כרגע הוא לא יוביל לשום מקום. למה? כי אין שם www פעמיים.
14:21
אז הוא כותב לכם: picking request cannot find יפה אני עכשיו עושה דבר כזה אני לוקח את הכתובת הזאת מעתיק אותה ואוסף רשומת add dns רקורד להוסיף רשומה חבר'ה וזה קורה בשרת האמיתי ואחרי שאני אסיים את זה אתם תוכלו לעשות פינג ולראות שזה באמת עובד ככה אז אני עושה פה ככה שם איזה שם אני רוצה שני w שני w זה השם שאני רוצה לאן
14:52
אני רוצה שזה יוביל אני רוצה שזה יוביל לip הזה