התקנת שרת Apache
dnf install httpd. החבילה היא שרת Apache.system2.example.com. כשיש שירות DNS מלא, כמו במבחן, אין צורך בפעולה נוספת. כאן, במערכת ביתית, מוסיפים שורה ל-/etc/hosts: הכתובת, השם המלא, ואחריו השם הקצר system2. את הכתובת מוצאים עם ifconfig./var/www/html יוצרים index.html עם הטקסט "welcome to system 2". אם התרגיל מבקש להוריד קובץ, משתמשים ב-wget -O index.html עם הכתובת.httpd_sys_content_t, כדי ש-SELinux יאפשר לשרת לקרוא ולהגיש אותו בפורט 80. אם התגית שגויה מריצים restorecon -R ., ששחזר את התגיות לפי המדיניות.systemctl enable httpd כדי שיעלה עם השרת, ואחריו systemctl start httpd. systemctl status מראה שהשירות פעיל.httpd. השירות מחזיק מספר תהליכים בהמתנה כדי לשרת הרבה לקוחות במקביל, ומוסיף עוד תחת עומס.curl system2.example.com מחזיר את הטקסט שכתבנו.systemctl start httpd אורך זמן רב, הסיבה היא שהשרת מנסה להבין את שמו, ואין קישור בין ה-IP לשם לא ב-DNS ולא ב-/etc/hosts. המרצה השבית את השורה, ראה שההפעלה איטית, החזיר אותה ו-stop ואז start עלו מיד.מבנה ושמות דיסקים ומחיצות בלינוקס:
הוכן ע"י התלמיד המצטיין: אברהים אבו שיכה
פרקי ההרצאה: התקנת שרת Apache
תמלול ההרצאה: התקנת שרת Apache
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «התקנת שרת Apache» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
בסרטון זה אנחנו נתקין שרת ווב על מערכת 2. אנחנו על סיסטם 2, ובעצם דבר ראשון שאנחנו עושים זה מתקינים את ה-HTTP-D. אנחנו מריצים את הפקודה dnf install htTP-D, אלה הם החבילות שהוא הולך להתקין, את ה-HTTP-D שזהו שרת אפאצ'י, ואנחנו מסכימים להתקין את החבילות האלה, וההתקנה בעיצומה, והנה היא הסתיימה.
דבר שני שאנחנו צריכים לבדוק זה את ה-host name שה-host name אכן מוגדר נכון על שרת אוקיי ואנחנו רואים שה-host name הוא system2.example.com עכשיו כאשר יש שירות dns מלא כמו שיהיה במבחן אז בעצם לא צריך לעשות פעולות נוספות עכשיו היות וכאן אנחנו במערכת ביתית לניסויים אנחנו
הולכים להגדיר ולשמור את הכתובת הזאת בקובץ etc hosts כדי שיהיה לנו מיפוי ודאי לכתובת ה-IP של השרת. עכשיו אני מריץ ifconfig ואני רואה שכתובת ה-IP של השרת היא 192,168,50. מכאן אני עובר לערוך את קובץ ETC הוסטס, זה וי איי ל ETC הוסטס וכאן אני הולך להוסיף את השורה הבאה 192 168 50.8 ואז את השם המלא של השרת שלנו סיסטם 2 אגזם פלקום ולאחר מכן רק סיסטם 2
כלומר רק את החלק שמייצג את ההוסט. עכשיו אני אשמור את הקובץ ואני אעבור לייצר את העמוד הראשון שלנו. אני אכנס לתיקייה הראשית של השרת, היא נמצאת ב-var www.html וכאן אני אעשה vi לקובץ האינדקס html.
כאן אני בעצם רושם את מה שהתבקשנו לרשום, welcome to system 2 ושומר את הקובץ. עכשיו ייתכן והיינו מתבקשים לא ליצור קובץ חדש בעצמנו אלא להוריד קובץ אחר ולשמור אותו בתיקייה הזאת.
במקרה הזה היינו מריצים פשוט wget בתיקייה הזאת מינוס o ואת שם קובץ המוצא אינדקס html ומאיפה אנחנו רוצים להוריד htp ואת הכתובת שהיינו מקבלים בתרגיל להוריד ממנה את העמוד הראשון.
אבל זהו לא המקרה ולכן אנחנו לא נריץ את הפקודה. מה שכן חשוב זה לוודא שהקונטקסט התגית של ה-SE-Linux היא נכונה.
במקרה הזה היות ויצרנו את הקובץ מראש בתוך התיקייה אז היא תהיה נכונה אנחנו יכולים לראות שהתגית של ה-SE-Linux היא HTTPD Sys-Context.
כלומר, המנגנון האבטחה SE-Linux יסתכל על התגית הזאתי ולפי התגית הזאתי הוא בעצם יחליט האם זה בסדר להעביר את הקובץ הזה לשרת ה-Web, האם שרת ה-Web יוכל לקרוא את הקובץ הזה ולהעביר אותו הלאה החוצה דרך פורט 80. כך בעצם עובדת מערכת ה-SE-Linux שלכל
קובץ ולכל פעולה במערכת יש איזושהי תגית ואז המערכת בעצם משווה בין התגית לבין הפוליסה של ה-SE-Linux שבה בעצם נאמר מה מותר לעשות עם התגית הזאת ומה אסור לעשות עם התגית הזאת.
במידה והתגית הייתה לא נכונה היינו מריצים את הפקודה הבאה ריסטור קונטקסט מינוס r ונקודה שזה אומר תיקייה נוכחית. מה שהפקודה ריסטור קונד עושה היא בעצם משחזרת ומשנה את התגיות לפי מה שרשום בפוליסה.
עכשיו בעצם זה הזמן לקחת ולהפעיל את שרת ה-Web ודבר ראשון אני אעשה enable לשירות בעזרת סיסטם ctl enable-httpd זה בעצם ירשום את ה-httpd כשירות פעיל במערכת וככה השירות הזה בעצם יעלה כאשר השרת יעלה לאחר מכן אני אריץ את הפקודה SystemCTL Start HTTPD ואנחנו רואים שהפקודה רצה מהר והשרת עלה ולאחר מכן אפשר לראות סטטוס ולראות כאן
בעצם שהשירות רץ וחי אנחנו יכולים לראות את הפרוססים שהשירות מריץ והסיבה לכך ששירות ה-HTTPD מריץ מספר פרוססים היא שהשירות מיועד