קבלת גישה למחשב הקורבן

תמלול ההרצאה: קבלת גישה למחשב הקורבן

הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «קבלת גישה למחשב הקורבן» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.

1. 00:02

   בסרטון הבא אני רוצה לדבר איתכם על קבלת גישה למחשב הקורבן, ונדבר גם על התקפות צד שרת. למעשה ישנן שתי גישות עיקריות לקבלת הגישה הזאת. קבלת גישה זה אומר שיש לי את האפשרות להריץ קוד מרחוק, אני למעשה משתלט על המחשב של הקורבן ברמה כזאת שאני יכול לעשות הכל,

2. 00:28

   כאילו אני ממש יושב מול המחשב במקום הקורבן. זאת כתפת צד שרת כשאני רוצה להתקיף שרת ולא קליינט פשוט, אז אין צורך באינטראקציה של המשתמש כיוון שזה שרת, אין לנו מאחורה שום משתמש בן אנוש שיושב ומשתמש במחשב, אני לא צריך שום אינטראקציה איתו.

3. 00:52

   בעצם היותו שרת יש לנו אפשרות לתקשר איתו ולקבל ממנו מידע, הוא אמור לשרת אותנו, זה אומר שהוא ממתין לחיבורים, ממתין שלקוחות יתחברו אליו וכאן זאת נקודת תורפה שאנחנו יכולים להשתמש בשונה מלקוח ששם אף אחד לא ממתין לחיבורים כיוון שמשתמש במחשב פשוט לא אמור לשרת אף אחד

4. 01:20

   אז אין צורך באינטראקציה של המשתמש כי אין שם באמת משתמש כל מה שצריך זה כתובת IP של השרת והם מתחילים ממחקר ואיסוף מחקר ואיסוף של מודיעין לעומת זאת מחשב פשוט שהוא לא שרת כן דרושה לנו את האינטראקציה עם המשתמש מה זה אומר זה אומר שאנחנו צריכים לגרום למשתמש ללחוץ על לינק מסוים להריץ קובץ מסוים נלמד איך עושים את זה בהרצאות הבאות

5. 01:48

   עושים את זה בעזרת הנדסה חברתית זה אומר שאנחנו מחפשים את הקובץ שלנו לתמונה או לקובץ דוקיומנט או pdf אנחנו חייבים לעשות פה סוג של הצגה כדי לרמות את הקורבן ולגרום לו ללחוץ על הקובץ העויין.

6. 02:12

   השלב השני זה איסוף מידע, איסוף מידע הוא המפתח כאן, כדי לעשות הנדסה חברתית אני צריך לעשות איסוף מידע, לקבל את הכתובת מייל של הקורבן, את הוואטסאפ שלו, את הפייסבוק שלו, איסוף מידע זה דבר חשוב, באיזה ארגון הוא, שימוש בהנדסה חברתית כמו שהסברתי קודם, תקפות בצד השרת, צריך כתובת טייפי של השרת,

7. 02:34

   פשוט מאוד עם השרת באותה הרשת שלנו, אז אנחנו מרצים את ההתקפה בתוך הרשת ולא דרך האינטרנט. אם יש לנו שם של דומיין DNS של השרת, פינג יחזיר כתובת IP. שימו לב שאם למשל אני אמצא פינג ל-google.com אז פה אני מקבל את ה-IP שנמצא מאחורי השם ה-DNSי שהוא google.com, מאחורי המחשב google.com מתחבאת הכתובת IP הזאת.

8. 03:05

   לא יעבוד אם השרת מתחבא מאחורי הכתובת של הראוטר, נשאיר את זה לסוף בגלל משהו שנקרא nut ולכן אנחנו רואים כתובת IP שהיא לא באמת של השרת אלא של הראוטר עצמו וזה לא יעזור לנו, במקרה כזה נעדיף להשתמש בהתקפת צד לקוח וכך לעקוף את הראוטר.

9. 03:24

   אוקיי, אז למעשה נתייחס לשרת הזה כלקוח ובזכות reverse connection שנלמד בהמשך נוכל להתגבר על העניין הזה. התקפת צד שרת, איסוף מודיעין, קודם כל, לפני שאנחנו מנסים לפרוץ לשרת, אפשר להתחיל באופן הכי הכי פשוט, שזה סיסמאות ברירת מחדל.

10. 03:46

    הרבה פעמים אדמיניסטרטורים, מנהלי רשת, לא משנים את הסיסמאות האלה, הסיסמאות האלה מגיעים כמו שהמוצר הגיע מהמפעל. במקום לתכנן התקפה מתוחכמת, אפשר להתחיל מהדבר הפשוט ביותר, להקיש סיסמאות כמו בראוטרים של בזק הישנים, שזה אדמין-אדמין, או בכל ציוד דיפולטיבי, וכל ציוד להקיש סיסמה דיפולטיבית.

11. 04:11

    שירותים, סרוויסס, לא מוגדרים. אוקיי, זה יכול להיות כל מיני פיצ'רים ושירותים שמותקנים על השרת שהם חסרי הגדרה. זה אומר שהם לא בשימוש, לא צריכים אותם, אבל הם שמה.

12. 04:26

    ומנהלי רשת לא טובים, לא חוסמים את הדברים האלה, לא מנקים אותם, לא מסירים אותם ואפשר דרכם לנסות להשיג גישה.

13. 04:36

    דלת אחורית שמתכנת בטעות או שלא בטעות כדי לתמוך במוצר שלו השאיר ואנחנו יודעים מהי, או דבר שנעשה הכי הרבה זה ניצול חולשות קוד במערכת ההפעלה או בשירותים המותקנים. למשל יש לנו שרת אפאצ'י, שרת אינטרנט של לינוקס, אנחנו יודעים שהוא בגרסה מסוימת ובגרסה הזאת יש חולשה, ישר ננסה לתקוף את הדבר הזה, זה יכול להיות כל תפקיד שהשרת הזה מבצע,

14. 05:10

    כל תוכנה שיש עליו, הוא יכול להיות שרת DBA, שרת SQL, הוא יכול להיות שרת דואר, הוא יכול להיות שרת אינטרנט, הוא יכול להיות שרת אפליקטיבי שמריץ אפליקציה, ואם אנחנו יודעים למשל, לדוגמה, שהוא מריץ PHP בגרסה מסוימת, ואנחנו יודעים שבגרסה הזאת יש חולשה, אנחנו

15. 05:30

    יכולים לבוא ולנסות להיכנס דרכה. תקופת צד שרת, ניצול חולשה, קודם כל נתחיל ממושגי עזרות בסיסיים. וולנרביליטיז זה אומר חולשה במערכת שחושף אותה להתקפה.

16. 05:43

    פגיעות זה שם נרדף לזה. כתוצאה מכל מה שאמרנו מקודם, מתכנת שעושה טעות, שירות אחר שמתנגש וחושף לי את החולשה הזאת. אז וולנרביליטיז, תזכרו, זה חולשה במערכת שחושף אותה להתקפה.

17. 06:03

    אקספלויט זה קטע קוד שיודע לנצל חולשה ספציפית במערכת ספציפית. אקספלויט למעשה זה הנשק שלי, איתו אני מצליח לנצל את ה-Vulnerability אבל זה לא מספיק כי ברגע שניצלתי את החולשה בזכות האקספלויט שכתבתי אני כרגע רוצה לעשות את הנזק ואת הנזק אנחנו עושים עם הפיילוד.

18. 06:30

    פיילוד זה למעשה מודולים המשמשים אותנו לצורך הרצת קוד מרחוק לאחר שהשגנו גישה. אני יכול להצפין למשל את הדיסק, אני יכול להריץ כל מיני מודולים שיזרימו אולי את המידע הזה מהמחשב המרוחק.

19. 06:44

    של קוד זה סדרה של הוראות שמשמשות את הפיילוט בעת ניצול החולשה. אוקיי, למעשה זה משהו שהוא משלים. תמשיך.

20. 06:53

    וולנרביליטיז, חולשה, כאן זה סיכום. חולשה בתוך הקוד או הפרוטוקול. למשל, חולשה בפרוטוקול שיתוף קבצים, העברת קבצים, בסיסי נתונים, מערכות קבצים ועוד.

21. 07:03

    אקספלויטס, מציאת הדרך לניצול החולשה והשגת גישה למערכת. למשל לפתח קוד שיודע לנצל חולשה בפרוטוקול של שיתוף הקבצים. יש לי כרגע חולשה בפרוטוקול שיתוף הקבצים, אני כתבתי קוד שיודע לנצל את החולשה הזאת.

22. 07:22

    פיילוט זה הנזק שבניצול החולשה, זה אומר אני יכול להצפין את הקבצים, למחוק את הקבצים, לשנות אותם, להעביר אותם אליי, זה כבר מה שעושה את הנזק עצמו.

23. 07:34

    בואו נראה כל מיני ציורים לזה. וולנרביליציס זה החלון, יש לי פה חולשה, חלון זה אומר שיש לי אפשרות להיכנס הביתה. מה זה האקספלויט, הקטע קוד? זה למעשה הפטיש, אני לוקח את הפטיש ושובר את החלון, זה הקטע קוד שאני כותב, ובזכות הפיילוט, שזה במקרה הזה השקית, אני גונב את השלל שנמצא בבית ויוצא איתו החוצה.

24. 08:01

    בואו נראה עוד דוגמה, יש לי כאן בית, יש לי כאן מנעול דלת שבורה, זה הוולנרביליטיז, מנעול השבור זה החולשה שכאן חולשה שחושפת את המערכת להתקפה במקרה שלנו החולשה היא מנעול שבור והבית כרגע נמצא בסכנת גנבה היד שלי זה האקספלויט