
www עם רשומת A לכתובת IP, רשומת MX לשרת הדואר, ו-CNAME ככינוי. רשומה בלי שם משייכת את הכתובת לדומיין עצמו.הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «הסבר על DNS Zone + אינטגרציה עם AD» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
ברוכים הבאים לסרט על DNSים שיטפל בעצם בנושא של הזון. אנחנו נדבר פה בסרט הזה על סוגי זונים ולמעשה יש לנו שני סוגי זונים.
יש לנו זון מסוג Active Directory אינטגרטת, זה שמשולב בתוך Active Directory ויש לנו זון רגיל לגמרי. זון רגיל שזה הזון הקלאסי שהיה ב-DNS משנות ה-80 והזון המשולב ב-Active Directory זה זון מאוד מאוד משוכלל שהגיע יחד עם Active Directory בשנת 2000.
ואנחנו נתחיל בזון הרגיל, זון הרגיל, מה זה זון? זוכרים? זה בעצם על מה השרת אחראי, זאת אומרת אם השרת שלי אחראי על practical.local או practical.com זה נקרא זון, על דומיין שאחראי עליו, עכשיו יש בפנים רשומות, אז בואו נתחיל בכל הסיפור הזה של הזונים, אנחנו נעבור פה לשרת 2008 שלנו, נעשה אותו full screen שיהיה לנו ככה יותר נוח, טוב מאוד,
ונראה עכשיו את הזונים, טוב, אז יש לנו פה כמה זונים כבר שעשיתי, בואו נעשה אחד חדש, נמחק את, נעשה אחד חדש, נעשה right-click right-click new zone, נו, right-click in new zone, נקסט.
יש לנו, שימו לב, כמה סוגי זונים, כן, אנחנו עומדים עכשיו על הזונים, זה בעצם המתחמים עליהם הוא אחראי, כל שרת DNS שהוא אחראי על מתחם, כל מתחם נקרא זון, יש לנו פריימרי, סקנדורי, סטאפ זון, ואנחנו יכולים להגיד על פריימרי האם להכניס אותו באקטיב דירקטורי או לא.
אנחנו הולכים לדבר על כל הנושאים האלו בעצם בסרטון הקרוב ובסרטונים הבאים גם. אז נתחיל בפריימרי זון. מה זה פריימרי זון? זה בעצם הזון הראשי שבו כותבים וקוראים, הוא יודע גם לתת מידע וגם לכתוב מידע לתוכו.
שימו לב זה read right. סקנדרי זון זה קרופי של הזון הראשי שהוא create a copy of the zone that exists on another server, כאילו מעתיק ממקום אחר את הזון והאופציה הזאת עוזרת לעשות לו עוד בלאנס, מה זה לו עוד בלאנס?
לאזן עומסים, זה אומר שגם אני יכול לענות לשאלות שקשורות לפרקטיקיו וגם מחשב אחר יכול לענות, כאילו שני שרתים שיודעים את... יכולים לתת שירותי dns, שני שרתי dns שיודעים לתת שירותי dns ללקוחות, אז פריימריז הראשי, סקונדריז הקרופי שלו ושימו לב מה החיסרון של הקרופי שהוא read only, אי אפשר לכתוב לתוכו,
אי אפשר לעדכן לתוכו. כל מה שאתם רוצים לעדכן, אתם מעדכנים בפריימרי. ושימו לב, פריימרי יכול להיות רק אחד, ב-DNS הקלאסי.
זה ההבדל, דרך אגב, הגדול בין DNS באקטיב דירקטורי ו-DNS בלי אקטיב דירקטורי. אם אתם שמים פה V, אתם יכולים לשים כמה פריימריס, כמה כאלו שאפשר גם לקרוא וגם לכתוב.
אם אין לכם אקטיב דירקטורי, או שלא שמתם פה v באקטיב דירקטורי, זה אומר שאתם משתמשים ב-dns הקלאסי רק פריימרי אחד כל שער סקנדרי. מה זה אומר שכל שער סקנדרי? כולם נמצאים ב-read only, יש להם את כל המידע אבל הם לא יכולים לשנות שום דבר, הם יכולים רק להשתמש במה שיש.
אז זה אומר מתחלפת כתובת, חייבים ללכת לפריימרי ולשנות את זה בפריימרי. אז אנחנו עושים פריימרי. create a copy of the zone that can be updated directly on this server.
זה אומר כאילו אפשר לעשות update on this server. אנחנו כרגע לא משתמשים באקטיב דירקטורי, כי אנחנו רוצים לראות איך עובד ה-DNS הקלאסי.
אחרי זה נשלב את האקטיב דירקטורי. יפה, פריימריזון, נקסט, מאזון, פרקטיקיו, נקודה, בואו נעשה סתם, סתם.דוטקום. בא לי לעשות סתם.דוטקום, זה השם שקניתי.
הוא שואל אותי, באיזה קובץ אתה רוצה לשים את זה? אתם רואים? זה קובץ בהארדיסק שהוא הולך להיות. בגלל שזה לא באקטיב דירקטורי זה בקובץ בארדיסק שהוא נמצא בספרי הסיסטם 32 DNS אוקיי נקסט האם לאפשר עדכונים דינמיים עדכונים דינמיים אנחנו נדבר עליהם בהמשך זה אומר שמחשב נדלק לבד ולבד נרשם ב-DNS הבעיה היא שבעדכון
דינמי אתם רואים אין אופציה לעשות סיקיור למה כי אין אקטיב דירקטורי אם אין לכם אקטיב דירקטורי אתם לא יכולים לעשות שהמחשב יירשם לבד ב-DNS איך שהוא נדלק אתם חייבים לבוא ידנית ולרשום כל דבר ידנית ב-DNS.
אז שם ל-IP אתם כותבים ידנית בגלל שאין לכם Active Directory ואי אפשר לעשות את זה בצורה מאובטחת. בשביל זה אנחנו לא מאפשרים רישום לא מאובטח, כי רישום לא מאובטח יבוא איזה האקר, ייתן לי מיליון רשומות, יגיד XP1, XP2, XP7, XP804, יפוצץ לי את ה-DNS ויפיל לי את השרת.
אז אני אומר או שזה מאובטח עם Active Directory או שאין עדכונים אוטומטיים בכלל. נקסט פיניש, עכשיו יש לי פרקטי קיו נקודה, מה עשינו? סתם דוטקום עשינו, סתם דוטקום, אני יכול לבוא לפה ולעשות פה רשומות, www, איזושהי כתובת שקנינו לכאורה, יפה, עשיתי פה איירקורד, בואו נעשה פה גם איזה
אימיילס, אבל זה שקראנו לו אימיילס זה מצוין, אבל גם צריך לתת לו mx כדי שידעו לשלוח עליו מכתבים, אני נותן גם mx, יפה, יש לי mx לאימיילס, יש לי רשומת אימיילס, יש לי www. ואחרון חביב שאני אעשה, אני אעשה
לאנשים קשיי קליטה ש-www פעמיים זה יהיה www שלוש פעמים וגם לאלו שעשו ארבע פעמים יהיה cname שימו לב אני עושה cname אתם רואים אני עושה cname אני אומר ארבע פעמים ww זה כמו שלוש פעמים ww cname פעמיים ww זה כמו שלוש פעמים ww יפה מאוד ודבר
אחרון שאני רוצה לעשות אני רוצה להגיד לו או ש-C-Name, אם לא כתבת כלום כלום כלום, זה כאילו כתבת www.stam.com. צריך פה רק לתת כתובת IP הוא רוצה.
New Host, ואני לא נותן שם מחשב. עכשיו, כשלא נתתי שם מחשב, יצא לי A-Record עם ה-IP שלי, אבל שימו לב לאין שם מחשב, נכון? יש פה E-Mails, www, אין שם מחשב, זה אומר, זה הדומיין עצמו, אם מישהו יכתוב http://stam.com, כאילו, הוא יפנה ל-stam.com, הוא יקבל את
הכתובת הזאת. אוקיי, יפה מאוד, אז עשינו. מגדירים זון בחיי היומיום, עושים ww-emails, מגדירים mx, מגדירים cname אם אתם רוצים, זה כבר לא חובה, וזה שרת ה-dns, הוא לבד יוצר פה רשומה שנקראת שרת dns שמטפל בזה,
כרגע יש שרת dns אחד, אם אני אוסיף עוד מעט שרת dns נוסף אני אוסיף אותו פה גם לרשימה, כדי שהלקוחות ידעו למי אפשר לפנות לגבי סתם .com.
טוב, זה פריימרי זון רגיל, פשוט בואו נראה אותו ב-hard disk, כי הוא לא משולב באקטיב דירקטורי אז הוא נמצא בהארד ריסק ווינדוס סיסטם שלושים ושתיים dns יפה יפה מאוד דרך אגב מי שרוצה לפתוח את זה תמיד תשימו סלאש בסוף כי יש גם קובץ שנקרא dns.exe ואם אתה עושה dns enter הוא יריץ לך קובץ dns.exe בטעות שזה הקובץ של dnf אנחנו לא רוצים להריץ את הקובץ dns.exe
אנחנו רוצים להיכנס לתיקייה אז לשים סלאש בסוף יפה מאוד ומה אנחנו רואים בתיקייה של dns? קובץ שנקרא סתם.דוט קום נקודה dns בוא נעשה עליו דאבל קליק נפתח אותו עם תוכנה נפלאה שנקראת notepad ואנחנו נראה שכל הdns שלנו זה בעצם קובץ טקסט פשוט ותראו איזה יופי אני רואה בקובץ טקסט בעצם את השרת רשומה הראשונה שנקראת soa
אנחנו נדבר עליה בהמשך מי הם שרתי הdns שמטפלים בזון הזה ומי הם הרשומות שיש לנו וככה זה היה לפני שהיה כל הממשק הגרפי בימים של דוס בשרתי לינוקס באים לקובץ טקסט פשוט, אין את כל הגרפיקה, וכותבים פה, נניח, אה, דרך אגב, איפה ה-C-Names?
אתם רואים? חסרים לי C-Names. למה חסרים לי C-Names? אני עושה רייט קליק, Update Server Data. כן? בואי ננסה. עכשיו הוא אמור לרשום בפנים C-Names.
הנה, הוא לא עדכן, הוא השאיר את זה בזיכרון של המחשב ולא עדכן. אמרתי לו רייט קליק, אתה עדכן, והוא עדכן לי את הקובץ. דרך אגב, מה יקרה אם אני אשנה פה את הקובץ?
בואו נשנה, נוסיף פה משהו משוגע לחלוטין, חמש פעמים www. אתם רואים? הוספתי אותו פה. זה סתם קובץ טקסט רגיל, חבר'ה, אל תתרגשו, אני שומר אותו רגיל, עושה פייל סייב, שמרתי אותו.
עכשיו אני בא לממשק הגרפי, לתוכנה של dns, אומר לו reload, reload, תתאים מחדש, ושימו לב, לפני שאני לוחץ reload, פה יש, אין פה חמש פעמים www, אני עושה reload, Do you want to reload the zone?
Yes, F5, ונוצר לי פה חמש פעמים www. זאת אומרת, הממשק הגרפי הזה בסופו של דבר מייצר קובץ טקסט הכי פשוט בעולם בצורה כזאת, ואתם יודעים, כל הממשק הגרפי שאתם מכירים אותו הופיע בווינדוס, ככה ווינדוס גרפי מלא ב-95.
לפני שנת 95 כל השנים ניהלו הכל בדוס, גם היום לינוקסים מנהלים את ה-DNSים של הלינוקס בעצם של כל העולם בקובץ טקסט פשוט, ולא בלי ממשק גרפי החיסרון של קובץ טקסט שאי אפשר לשנות לזהות שינויים זאת אומרת שאם זאת אומרת אתה חייב להעביר את כל הקובץ טקסט מאחד לשני במלואו כי אם עשית פה רווח או שכתבת פה כמה רווחים לא שזה משנה משהו
אבל קשה מאוד בקובץ טקסט להבין האם ארבע רווחים או שני רווחים האם זה שינוי או לא שינוי כי זה לא דאטאבייס מסודר זה לא מסד נתונים מסודר זה קובץ טקסט קובץ טקסט מבחינתו שמת פה שני רווחים זה קובץ שונה אז מה שקורה בעצם שבדי.אן.אס הקלאסי מעבירים את הקובץ הזה משרת לשרת, ברגע שיש שינוי מעבירים אותו משרת לשרת.
זאת אומרת די.אן.אס הסקנדרי, בואו בואו בואו נעשה את זה, בואו נפסיק לדבר נתחיל לעשות. אנחנו עכשיו נעשה את זה, זה הפריימרי, עשינו את הפריימרי, ראינו איך עובד הפריימרי. בואו לשרת אחר, סרבר 0.8.2, יש לי פה עוד שרת, זה שרת גיבוי שלי והוא גם מאזן עומסים, זאת אומרת, חלק מהלקוחות באים אליו, חלק מהלקוחות
באים לפה. דרך אגב, איך אנחנו נשלח את הלקוחות לפה? תכף אני הולך לעשות פה זון סקנדרי, ואחרי זה לשלוח את הלקוחות לפה. טוב מאוד, אני בא ל-administrative tools, ל-DNS.
אפשר דרך Server Manager להיכנס. ופה, השרת הזה, יש לו שרת DNS, אבל הוא לא אחראי על אף זון. אין לו אף זון. הוא יודע לחפש, תשאל אותו, הוא יחפש לך דברים ב-root, בשרתי הנקודה, אבל הוא בעצמו לא אחראי על אף זון.
שרת שאין לו אף זון שהוא אחראי עליו אבל הוא שרת dns נקרא cache only למה הוא עושה רק cache ללקוחות הוא מביא ללקוחות מידע זוכר את התשובה ועושה cache למקרה שמישהו אחר יבקש אותו אתר אוקיי לדוגמה אתה ביקשת ynet פתאום מחשב לידך גם רוצה ynet אבל הip שלו לא השתנה בעשר שניות יש לי את
הcash אז הcash נשאר בשרת הdns בקיצור שרת dns בלי אף זון נקרא cache only dns מה אנחנו רוצים לעשות פה רייט קליק ניו זון זון חדש ובתוך זון חדש אנחנו רוצים לבחור נקסט שהוא לא פריימרי אלא הוא העתק של הקיים סקנדרי הוא העתק כן כשאתיק את כל המידע הוא שואל אותי סבבה מה אתה רוצה שאני אתיק איזה זון
אתה רוצה שאני אתיק אז אני עושה סתם דוט קום אני רוצה שתעתיק סתם דוט קום אומר לי סבבה תן לי איי פי מאיפה להעתיק נראה לי שהאיי פי שלו הוא זה זה 10.005, כן, ה-IP של סרבר 0.1 זה 10.005, הוא בדק, אמר, תקשיב, קיבלת V, צודק.
אל תתרגשו אם אין לכם פה V, אבל תבדקו שהרשומה בסדר, הוא מנסה לבדוק כמה פעמים יצא לי שלא היה פה V, וזה עבד עדיין, אז אל תתרגשו מהבדיקה הזאת. פה אתם יכולים לתת גם כמה שרתים, שהוא מנסה להעתיק מכמה שרתים, זה נקרא Master DNS, מי זה המאסטר שממנו מעתיקים את המידע?
נקסט פיניש זה הכל הופה לא עובד לנו הוא אומר שמע חמוד לא מצליח לעשות זון טרנספר לא מצליח זון טרנספר פרום מאסטר מה קרה מבחינת אבטחה by default אי אפשר להעתיק את כל הרשומות של ה-dns מי אתה למה למה שאני אתן לך את כל ה-dns שיש לי אתה רוצה תשאל שאלה ספציפית אבל לתת לך הכל צריך אישור מיוחד בוא ניתן לזה אישור מיוחד נעמוד
על הזון נעשה פרופרטיס ובמאפיינים של הזון אנחנו הולכים לטאב שנקרא זון טרנספר למי מותר לעשות טרנספר לזון אוקיי בזון טרנספר אנחנו אומרים הלו זון טרנספר to me to אלו שרשומים בניימד סרברס אלו שרשומים כשרתי dns אתם יודעים מה זה רעיון ממש מצוין אני יש לי שני דרכים קודם כל אני יכול לאשר את זה