
מבנה ושמות דיסקים ומחיצות בלינוקס:

הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «צירוף לינוקס לדומיין - חלק 1» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
חלק ראשון בסדרה של סרטונים בנושא של הוספת שרת לינוקס לדומיין או כמו שאנחנו נוהגים לקרוא לזה כסיסטם אדמיניסטרייטור של מייקרוסופט אנחנו מדברים על Adding a computer to the domain or adding a server to the domain זה בעצם הרעיון איך אנחנו מוסיפים שרת לינוקס לרשת דומיין או לסביבה לאקטיב דירקטורי של מייקרוסופט אז בחלק הראשון אני רוצה לדבר איתכם על קודם
כל מה צריך להתקיים מה המינימום שצריך להתקיים בכדי שנוכל להוסיף שרת לינוקס רדהאט לדומיין. אז קודם כל הדבר הראשון שחייבים לעשות זה צריך לדאוג שהשרת לינוקס שלכם יכול לעשות כמובן פינג לשרת הדומיין קונטרולר, לשרת ה-DNS, להבין שיש ביניהם תקשורת, זה המינימום, אני
בכלל לא כותב את זה כאן. הדבר הבא שחייבים לעשות כמובן זה הוספת רשומה עבור הלינוקס ב-DNS של מיקרוסופט. העניין הוא שלא כל שרתי הלינוקס יוכלו להכניס dynamic update כמו שתחנת מייקרוסופט יודעת לעשות בשרת DNS לכן אנחנו בדרך כלל ניגש וניצור את הרשומה ב-DNS בעצמנו
וכשאני אומר רשומה אני מתכוון ל-A רקורד. אז פשוט במקרה שלי אני אכניס לינוקס עם הכתובת IP של הלינוקס שלי שזה 162, 168, 139. רק כדי לסבר את האוזן טיפה יותר עשיתי איזשהו ציור קטן, אולי כדאי שנסתכל עליו כבר עכשיו ושנמשיך לדבר ועוד פעם רק נבין מה אנחנו הולכים לעשות.
אני בטוח שאתם כבר מבינים את הרעיון, ואולי אפילו מאוד ציפיתם כבר לסרטון מהסוג הזה. מה הרעיון? הרעיון הוא שיש לי דומיין של מייקרוסופט, אתם יכולים לראות שיש לי פה את ה-DC, שהכתובת ה-P שלו זה 127.105, והוא גם ה-DNS מן הסתם, זה מה שבדרך כלל קורה.
הנה, הדומיין שלי נקרא domain.local, וכמובן יש לי פה את הרשת, ויש לי שרת לינוקס, שעד היום היה שרת לינוקס, שהיה חבר כמובן ברשת, הוא מחובר לרשת, ביניהם תקשורת הם על אותו רשת אבל הוא לא היה חבר בדומיין ולמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים חבר בדומיין אנחנו מתכוונים לזה שהשרת לינוקס ברגע
שהוא יהיה חבר בדומיין הוא יאפשר לי לעשות כל מיני פעולות שאני יכול לעשות אך ורק על מחשב שהוא חבר בדומיין למשל אני אוכל לבצע לוגין לשרת עם יוזר שקיים באקטיב דירקטורי אני לא חייב ליצור יוזרים מקומיים בלינוקס אני אוכל בעתיד להגדיר, לתת הרשאות על קבצים ליוזרים מהדומיין, לתת הרשאות ליוזרים מהדומיין
לעשות פעולות מסוימות בשרת הלינוקס וכן הלאה וכן הלאה. עכשיו הייתי רוצה שתירגרו קצת ותשכחו מהרעיון של אולי Group Policy על לינוקס, זה לא קורה, אוקיי? זה לא יקרה ולא קורה.
מה כן? אנחנו נוכל לבצע פעולות מינימליות ואנחנו נוכל, יתאפשר לנו להגדיר את השרת לינוקס שלנו בסביבה יותר מאובטחת, בסביבה שהיא תחת האקטיב דירקטורי, כל מה שקשור לביצוע אותנטיקציה בעזרת מנגנון ופרוטוקול עקר בראש, וזה מאוד חשוב לנו לעשות כשיש לנו מספר שרתי לינוקס ברשת.
אני חושב עכשיו לומר לכם שבהרבה חברות לא עושים את זה, הלינוקס לא חייב להיות חבר בדומיין, אבל אם הם לא עושים את זה והם רוצים להשתמש יותר ויותר בלינוקס ובשירותים של לינוקס הם תמיד נתקלים בכל מיני בעיות בגלל שהלינוקס לא חבר בדומיין.
אז התוכנית, הרעיון הוא בעצם לקחת את הלינוקס מזה שהוא סתם חבר ברשת, ולהפוך אותו לחבר בדומיין, כלומר ליצור לו, לדאוג שייווצר עבורו קמפיוטר אקאונט באקטיב דירקטורי עם סקיוריטי איידנטיפייר, עם סיד והכל, כך שנוכל לבצע לוגין אליו עם יוזר מהדומיין, נוכל להגדיר מה אותם יוזרים יוכלו לעשות על אותו שרת או בדומיין וכן הלאה וכן הלאה. זה
הרעיון הבסיסי והמאוד מאוד חשוב. אז בואו נחזור לרשימת הדברים שאנחנו צריכים לעשות. אז אמרתי, אחד הדברים הראשונים זה הוספת רשומה A-Record ל-DNS.
הדבר השני, רק שנייה, ילד שלי קורא לי. לירן, לא עכשיו. הדבר השני שאנחנו רוצים לעשות זה לדאוג שיהיה מותקן שירות ה-Samba Windbind בשרת הלינוקס.
זה RPM, אנחנו נלך מתקינים אותו. ה-RPM הזה בעצם יודע לדאוג לעשות את הביינדינג בין שרת לינוקס לאקטיב דירקטורי. אחרי שהתקנו את הסמבה win-bind אנחנו ניגש לממשק הגרפי של הלינוקס, אנחנו נלך ל-System Administration Authentication ושם אנחנו נגדיר מספר הגדרות על מנת לחבר בין
שרת לינוקס לדומי, ומיד אחרי זה אנחנו ניגש ונבדוק באקטיב דירקטורי, כאן בסעיף 4, אנחנו ניגש ונבדוק באקטיב דירקטורי שאכן הוספת שרת הלינוקס לדומיין אכן התקיימה, ואכן אנחנו רואים אובייקט בשם לינוקס בהשרת דומיין, בהשרת DC, באקטיב דירקטורי.
ואחרי שבדקנו את זה אנחנו פשוט מאוד נעשה לוג-אין, וזה גם מה שאתם עושים בשרת מייקרוסופט.