משתנים - חלק 2
int הוא מספר שלם ו-string הוא טקסט.int, חיבור נותן סכום. אם הם מסוג string, החיבור מחבר טקסט, ולכן 1 + 1 נותן "11". מחרוזת נכתבת בין גרשיים.Console.WriteLine מדפיס תוצאה על המסך ויורד שורה.float ו-double מכילים מספרים עם נקודה עשרונית, כש-double מדויק יותר. decimal מדויק עוד יותר, ומשתמשים בו לחישובים כספיים.int.Parse ממיר את מה שהמשתמש הקליד למספר. בלי ההמרה התוכנית תיתן שגיאה במקום לחשב.int num1 = 5;int num2 = num1 * 2 - 3;string input = "1";int number = int.Parse(input);פרקי ההרצאה: משתנים - חלק 2
תמלול ההרצאה: משתנים - חלק 2
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «משתנים - חלק 2» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שלום וברוכים הבאים להרצאה על משתנים. אנחנו הולכים לראות איך העולם המחשבים עובד מאחורי הקלעים. זאת הולכת להיות הרצאה מעניינת. נעבור לאתר האינטרנט.
שימו לב, באתר האינטרנט שלנו, של המכללה, יש מקום למלא פרטים, שם וטלפון. כשאני כותב שם, נניח יונתן, ואת הטלפון 111, הדבר הזה מגיע לאתר האינטרנט של המכללה, ובתוך האתר זה מתיישב בתוך משתנה.
וזאת בדיוק ההרצאה שלנו, איך עובדים עם המשתנים האלו, איך מגדירים אותם, איזה סוגי משתנים קיימים. בואו אנחנו בעצם בהרצאה הזאת אנחנו נדבר על דוגמה מאתר, נגדיר מה זה משתנה, נראה את ה-Task Manager ונדבר איך עושים את זה ב-Visual Studio וממש ממש נעשה את זה בעצמנו.
אז בואו נראה עוד דוגמה מהעולם האמיתי של אתר של SuperSל. באתר של SuperSל אני יכול להיכנס לאתר ולהגיד שאני רוצה חמישים וארבע אייס קפה הדבר הזה כשאני נלחץ לקנות הולך לשרת של שופרסל לתוך משתנה המשתנה איזה כמות רציתי איזה כמות אני רציתי
כשאני כותב פה שם וסיסמה שלי נניח יוני ואת הסיסמה שלי גם זה הולך למשתנים באתר והאתר בודק שאני זה אני ולא מישהו אחר שמתחזה עכשיו בואו נראה משהו עוד יותר מעניין איך זה נראה מהצד של השרת איפה רואים את זה באתר האינטרנט בשרת או בווינדוס שמריץ את זה.
ניכנס לטאסק מנאג'ר, ובטאסק מנאג'ר אנחנו רואים את כל התוכנות שעובדות פה, את כל התוכנות שרצות לנו במחשב עכשיו, בכל תוכנה כמה זיכרון היא תופסת.
הזיכרון הזה שהתוכנה תופסת, חלק גדול מזה זה המשתנים. כתבתי יוני, זה תפס בשרת זיכרון. זה הזיכרון שזה תפס. תסתכלו, לדוגמה אני פותח עכשיו פוטושופ, תראו פוטושופ, תראו, הנה הוא מתחיל לתפוס זיכרון, תסתכלו.
תסתכלו, הנה פוטושופ, הנה 80, 90, 97, תופס זיכרון. הזיכרון הזה בפנים, יש את המשתנים. בואו נראה אפילו איזשהו איור נחמד שעשינו פה במיוחד בשביל שזה יהיה ברור.
הזיכרון של המחשב מחולק לתאים, לבייט, כן? מחולק לתאים. כל תא ממוספר, 1, 2, 3, 4, ויש כאלו מיליוני תאים. כשאנחנו מכניסים איזשהו ערך לאתר האינטרנט או לתוכנה או למחשבון, זה מתיישב בתאי הזיכרון האלו.
בגלל שהתאי הזיכרון האלו ממוספרים, זה לא נוח לעבוד עם המספרים. בגלל שלא נוח לעבוד עם המספרים, אנחנו במקום לכתוב 6 או 5 או 1.4 מיליון, אנחנו נותנים לכל אחד מהתאים האלו שאנחנו רוצים לעבוד איתם שם.
לדוגמה, התא 23 נקרא I. תא מספר 5, קראנו לו OK. אתה מספר ארבע, קראנו לו הלואו. זאת אומרת, לכל תא בזיכרון שאנחנו רוצים לעבוד איתם, נתנו לו שם, ואחרי זה בקוד של התוכנה נעבוד עם השמות האלו.
בואו נעשה את זה בקוד של התוכנה ונראה ממש איך עובדים עם זה, ונעשה אפילו דוגמה בעצמנו למשהו מאוד מאוד פשוט. אז אנחנו נפתח ויז'ואל סטודיו, סביבת העבודה שלנו, ונעשה תוכנה חדשה, פרויקט חדש.
יש כל מיני סוגי אפליקציות, כל מיני סוגי תוכנות, תוכנות לווינדוס, תוכנות לאתרי האינטרנט. אנחנו נעשה תוכנה הכי פשוטה, תוכנה דוסית, ונקרא לה משתנים.
משתנים, או באנגלית יפה variables. אני variables אחד. יופי, אז עשינו פה, פתחנו פה תוכנה חדשה, ואנחנו נדון אחרי זה על כל מה שכתוב פה מסביב, זה איזושהי מעטפת כדי שנוכל להתחיל לעבוד.
נעשה דוגמה פשוטה. נעשה מספר ראשון נקרא לו נם 1, ניתן לו 5 ונעשה משתנה שקוראים לו נם 2 ונגיד שנם 2 שווה לנם 1, נם 1 כפול 17 פחות 87.
זאת אומרת אמרנו למחשב קח תא בזיכרון תקרא לו נם 1, לתוך התא בזיכרון הזה תכניס 5, אחרי זה תיקח עוד תא בזיכרון נם 2, ולתוך ה-NAM-2 הזה, ה-NAM-2 הזה שווה ל-תא הראשון כפול 17 פחות 87.
עכשיו כמובן שבחיים אמיתיים במקום 5 פה אנחנו נלמד איך המשתמש יכול להכניס, איך אתר האינטרנט יכול להכניס ערכים. בשביל שיהיה לנו פשוט, בתור התחלה אנחנו מכניסים לבד ל-NAM-1 5.
עכשיו בואו נריץ את זה, נראה מה יקרה. רק בואו נעשה דוגמא יותר פשוטה שלא נסתבך עם עצמנו. נמ אחד כפול שתיים זה עשר, עשר פחות שלוש. מה אנחנו עושים?
חמש, חמש כפול שתיים זה עשר, פחות שלוש זה שבע. אני מצפה לראות שבע. אני בא לוחץ קונטרול F5, קונטרול F5, הוא לא הדפיס לי שום דבר על המסך.
הוא לא הדפיס לי כלום, אין פה שום דבר. למה? כי לא נתתי לו הוראה להדפיס. בואו נלמד פקודה חדשה שאומרת תדפיס על המסך. תדפיס לי על המסך, תוצאה, תוצאה אפשר גם בעברית לכתוב בוא נעשה תדפיס לי מילת תוצאה על המסך ואחרי מילת תוצאה תדפיס לי את ה-NAM2 את הערך שיש ב-NAM2 זאת אומרת אני אומר למחשב תדפיס לי מילת תוצאה ותחבר
לזה אחרי מילת תוצאה תחבר לזה אחרי זה אנחנו נדבר מה זה לחבר ופעולות אחרות תדפיס לי אחרי מילת תוצאה את הערך שיושב במשתנה NAM2 את מה שיש בזיכרון בתא שקוראים לו NAM2 בינם 2 אמור לשבת, מה?
5 כפול 2 פחות 3, 7. טוב, בואו נראה שלא טעינו. קונטרול F5, הנה, באמת. יש לו קצת בעיה פה עם עברית, אני רואה. אבל זה נקרא 7, אוקיי?
תוצאה 7. בואו נכתוב באנגלית תוצאה. תוצאה, תוצאה, יפה. הנה, תוצאה 7. טוב מאוד. אז ראינו שבעצם יש לנו אזור בזיכרון, נכנס עליו ערך, עוד אזור בזיכרון שהערך אליו מחושב.
עכשיו בואו נדבר מה זה האינט הזה, מה המשמעות של אינטג'ר הזה. שימו לב, נעשה משהו מאוד מאוד מעניין. אני הולך לעשות משהו שאתם צריכים להגיד לי מה הולך לצאת.
אני אומר מספר num1 שווה 1, num2 שווה, המספר השני שווה num1 ועוד 1. מה זה 1 ועוד 1? הוא צריך להדפיס 2. בואו נראה שהוא מדפיס 2. הוא אכן הדפיס לנו ערך 2. אתם רואים תוצאה 2.
עכשיו אני במקום אינט כותב סטרינג. עוד מעט אני אתן לכם את ההגדרה הרשמית לזה, אבל אני רוצה שתקבלו תחושה מה הולך להשתנות, מה הולך לקרות עכשיו. הדבר היחיד ששיניתי בקוד זה במקום אינטג'ר כתבתי סטרינג, ושימו לב, במקום 2 הוא כותב לי פה 11. מה קרה?
למה זה 11? למה 1 ועוד 1 זה 11? או, בדיוק על זה אנחנו רוצים לדבר. ההבדל בין אינטג'ר לסטרינג זה מה המשמעות של ה-1 הזה. האם 1 הזה זאת מילה או שזה מספר?
מה זה אומר? מה זה מילה? לדוגמה, אני יכול לעשות יונתן, יונתן, ולכתוב בשתיים, את זה אני אמחק זמנית, במקום אחד פה אני אכתוב יונתן רבזין.
שימו לב, אני אומר מילה ועוד מילה. כשאתה עושה סטרינג ואתה עושה לו חיבור, אתה מחבר מילים. כשאתה עושה אינטג'ר ועושה חיבור, אתה מחבר מספרים.
בואו נראה, שימו לב, עוד פעם. נם אחד זה יונתן, נם שתיים זה רבזין, נם אחד ועוד רבזין, אדם אחד ועוד רבזין זה יונתן רבזין בואו נראה אתם רואים יצא לנו יונתן רבזין זאת אומרת כשאתה כותב פה סטרינג אתה אומר לו תקשיב זאת מילה אתה מתייחס לזה כמילים אם אתה כותב אינטג'ר
אתה אומר לו תקשיב אלו הם מספרים אתה מתייחס אליהם כמו מספרים כמובן שאני לא יכול להגיד לו שזה מספרים ולהגיד לו יונתן כי אין מספר כזה יונתן הוא יעשה לי שגיאה תראו הוא עושה לי פה שגיאה וכותב לי פה תיזהר יש לך פה שגיאה דומה אני לא יכול להמשיך הלאה והוא מדגיש לי אותה בכחול כזה.
אז אינטג'ר אומר לו שזה פה הולך להיות מספר, סטרינג אומר לו הולכת להיות פה מילה. אז אם אני אומר לו שזה מספר אחד ואחד ועוד אחד כמספרים, הוא יגיד לי שזה שתיים.
אתם רואים? שתיים. אם אני אומר לו אחד ועוד אחד כמילים, הוא מחבר אחד ועוד אחד כמו יונתן פלוס רבזין, יונתן רבזין, אחד ועוד אחד יוצא לו אחד עשרה.
תראו, עשינו פה טעות, יפה, נם שתיים, אה, כשאני כותב סטרינג אני חייב לעשות גרשיים. אני חייב לכתוב גרשיים מסביב לסטרינג, מסביב למילה, כדי להגיד לו זאת מילה.
אז תראו, הנה יצא לנו 11. יופי. אז אני אסכם לכם בקצרה. סטרינג הזה משפיע על שני דברים. איך מתייחסים לפעולות חיבור כפל? איך מפרשים אותם?
האם מחברים אחד אחרי השני או עושים פעולה מתמטית? 2. כמה זיכרון נותנים למשתנה? זוכרים בהתחלה אמרנו שכל משתנה זה תא בזיכרון? כמה זיכרון אנחנו נותנים למשתנה הזה?
האם זה שתי תאי זיכרון, ארבע תאי זיכרון, עשרים תאי זיכרון? זה חשוב לגודל המקסימלי של מילה. לדוגמה אינטג'ר יש לו מגבלה, הוא לא יכול לעבור שני מיליון, כן?
אז יש לנו סוגים שונים של משתנים ובדיוק על זה אנחנו הולכים עכשיו לראות. את האיור הזה הבנתם? מספר תא בזיכרון, שזה משהו טכני, כל תא בזיכרון אנחנו נותנים לו כינוי במילה או אות ואומרים לו איזה סוג, ופה זה הערכים שמתיישבים בפנים.
יופי. אז בואו נקרא את ההגדרה: משתנה הוא אזור בזיכרון המחשב בעל שם. משתנה הוא אזור בזיכרון בעל שם.
תוכנית במחשב משתמשת במשתנים אלו בזמן העבודה שלה, בזמן הריצה שלה, לצורך ביצוע פעולות שונות כמו חיבור והצגה וכו'.
בדיקת חוקיות, יפה. מהו סוג המשתנה? הסוג המשתנה זה האינטג'ר, הסטרינג האלו. הסוג המשתנה מגדיר מה המשתנה הזה בעצם מייצג, מה המשמעות שלו, האם זה מספר שלם, האם זה מחרוזת שזה אוסף אותיות, אוסף של תווים, האם זה מספר עם נקודה
עשרונית כמו 1.14. הסוג המשתנה מגדיר מהו המשתנה הזה בעצם מייצג, והסוג המשתנה גם מגדיר כמה זיכרון אנחנו נותנים למשתנה הזה ואיזו פעולה אפשר יהיה לבצע איתו.
ראינו שלהגדיר זיכרון כותבים את הסוג שלו, אינטג'ר או סטרינג ואת השם אם אני רוצה להגדיר כמה אני יכול לעשות פסיקים ולהגדיר מאותו סוג כמה משתנים שונים לתפוס עוד ועוד תאי זיכרון בזמן שאני רוצה להשתמש בלהכניס לזה ערך להשתמש בו לעשות לו השמה אני יכול לכתוב אינטג'ר שווה
אינטג'ר מספר ראשון אינטג'ר num1 שווה 7 או אינטג'ר num1 פסיק num2 שווה 7 ואז גם הראשון וגם השני שתיהם תסתכלו שתיהם יקבלו את הערך הזה. זאת אומרת, כשאתה כותב דבר כזה, הערך הזה ייכנס גם לפה וגם לפה.
בואו שנייה אחת נדגים לכם את זה בוויז'ואל סטודיו, בסביבת עבודה אמיתית. יכלנו לכתוב דבר כזה, נניח אינטג'ר a,b,c שווה 87. יצא לי 876. ה-876 הזה הולך להיכנס גם ל-a, גם ל-b וגם ל-c.
שלושתם הולכים לקבל 876 וכל אחד מאלו הוא מסוג אינטג'ר. זה בדיוק כמו לכתוב a שווה 876, int b שווה 876 ו-int c שווה 876. זה לא משנה באיזה צורה אתם כותבים, כי בסופו של דבר, כשאתם לוחצים ctrl f5, כל הדבר היפה הזה מתורגם לשפת מחשב, לשפת מכונה, ומתבצע. אז זה לא משנה איך אתם כותבים את
זה, כי בסוף יש תהליך של קומפילציה, להפוך את זה לשפת מכונה, ctrl f5, ולהריץ את זה. זה פשוט מה שנוח לכם יותר לכתוב את זה ככה או לכתוב את זה ctrl z אני עושה צורה כזאת יופי זה צורת קיצור שונה ראינו איך להגדיר משתנה אחד איך להגדיר רצף של משתנים ועכשיו הגענו לסוגים שכיחים של משתנים הסוגים הנפוצים
ביותר יש את המספר השלם שזה כמו 3 4 מינוס 4 מינוס 20 float float וdouble זה למספרים מסרונים כמו 1.14 3.87 למקרה שיש לנו צורך כזה בתוכנה זה תלוי מה התוכנה שלי עושה אם זה סרגל מדידה או אם זה קניות של אייס קפה אם אני עושה אתר אינטרנט לאייס קפה אני אעשה אינטג'ר כי אי אפשר לקנות 3.4 אייס קפה
אם אני עושה תוכנה שצריכה מספרים עם נקודה אז אני אשתמש בפלוט ודאבל לדוגמה בכסף אני