
ping 8.8.8.8 (שרת של גוגל) בודק יציאה לאינטרנט.ping לכתובת הראוטר (בדוגמה 10.0.0.1) בודק את הרשת המקומית, והתשובה חוזרת מהר מאוד.ping לשם אתר, כמו google.com, בודק גם את ה-DNS. אם הוא מחזיר כתובת IP, ה-DNS תקין.הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «הסבר על Switch ו-Router (נתב)» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
פרוטוקול ה-IP, TCP/IP, מורכב משני חלקים, TCP ו-IP. כתובת ה-IP בפרוטוקול הזה דומה מאוד למספר טלפון. זאת אומרת, לכל מחשב יש כתובת IP, כמו שלכל בן אדם יש מספר טלפון.
אין שני אנשים עם אותו מספר טלפון. ככה אין שני מחשבים עם אותה כתובת IP. לכל מחשב בעולם יש כתובת IP ייחודית, והיא מוגדרת בעצם על הכרטיס רשת של אותו המחשב.
במספרי הטלפון או הפלאפון יש קידומות שונות. החלק הזה של הקידומת נקרא Network ID ויש את החלק השני שזה בעצם מספר טלפון עצמו ללא שום קשר לקידומת שהוא נקרא Host ID שזה מזהה המחשב החלק הראשון אזור חיוג נקרא מזהה רשת החלק השני נקרא מזהה מחשב ברשת כל המחשבים שנמצאים באותה רשת הם חייבים להיות באותה רשת פיזית אחת כמו שאזור 03 אזור חיוג 03 נמצא סביב תל אביב מה שמיוחד במחשבים שמי שנמצא
באותו אזור חיוג מתקשרים ישירות אחד עם השני כל מחשב שנמצא באותה רשת באותו אזור חיוג שולח מידע ישירות למחשב שנמצא לידו. לעומת זאת מחשבים שנמצאים ברשתות שונות באזורי חיוג שונים צריכים לעבור דרך מתווך.
המתווך הזה, המחבר הזה, זה בעצם הראוטר. אני רוצה עכשיו לקחת כמה מחשבים ולחבר אותם לרשת אחת. אני הולך לחנות, קונה כזה דבר שנקרא סוויץ', קונה כבל רשת כמו שאתם רואים בתמונה למעלה, ומחבר כל מחשב לחור בסוויץ'.
ברגע שאני מחבר כל מחשב לחור בסוויץ', אני בעצם יוצר רשת פיזית אחת, וכל המחשבים יכולים לדבר ברשת הזאת כל אחד עם כל אחד. אחרי שאני יצרתי רשת כזאת, אחת, שנתיים, אני יכול לחבר את הרשתות ביחד על ידי הנתב, על ידי הראוטר, שגם אותו תכף נראה.
המחשב שמחובר ברשת יכול להתקשר רק עם המחשבים הנמצאים ברשת פיזית שלו, בזו חיוג שלו. אם הוא רוצה בכל זאת לדבר עם המחשבים מרשת אחרת, עליו לעבור דרך הנתב, דרך הראוטר.
שתפקידו של הראוטר לחבר רשתות שונות. הוא בדומה לשוטר שעומד בצומת. הוא גם קובע חוקים מי יכול לעבור, מי לא יכול לעבור. דרך אגב, למי שמתעניין, סוויצ'ים מתחילים סביב 200 שקל, תלוי במספר פורטים, במספר חורים שיש על הסוויץ'.
פה, בסוויץ' הזה אפשר לחבר עד 24 מחשבים ביחד. מה שחשוב להדגיש לגבי הסוויץ', להגדיל את הרשת. העיקר בשלב הזה שתבינו שסוויץ' יוצר רשת פיזית אחת, וכל המחשבים יכולים לדבר עם כל המחשבים.
לעומת זאת ראוטר, שאתם רואים אותו כרגע בתמונה, יש לו רק שני כרטיסי רשת, שני יציאות לרשת. יציאה אחת מחברת לרשת אחת, יציאה שנייה לרשת אחרת.
אתם רואים פה עם חץ אדום, סימנתי במיוחד שתשימו לב, יש יציאה אחת לרשת אחת, יציאה אחרת לרשת אחרת והוא מחבר ביניהם.
עכשיו אנחנו נראה את מה שאתם בטח מכירים מהבית, מוצרים משולבים שגם ראוטר וגם סוויץ' באותה קופסה. כדי שלא נקנה שתי קופסאות, תסתכלו בראוטר הזה יש פה יציאה לאינטרנט שזאת רשת אחת, ארבע החורים האלו זה רשת של הבית ורשת של הבית שמו בתוכה סוויץ' קטן ישר בתוך אותו סוויץ'
קטן עם ארבע יציאות החוצה. זה מה שיש לרוב בבית. בואו נלמד עוד מושג אחד, מה זה DHCP. DHCP זה שירות המחלק כתובות IP פנויות. אמרנו שכל מחשב צריך כתובת IP ברשת שבה הוא נמצא, כתובת IP ייחודית ברשת.
מגיע מחשב חדש, הוא צריך לקבל כתובת IP פנויה. אז יש בשביל זה שירות של DHCP. שירות DHCP מאפשר למחשבים ניידים, לדוגמה, לעבור מרשת אחת לרשת שנייה, כמו מהבית לעבודה, ואוטומטית לקבל כתובות IP פנויה ברשת החדשה.
ללא הגדרות ידניות וללא בירורים איזה כתובות אצלכם פנויה ומה פנוי ומה תפוס כי אם יהיו שתי כתובות IP זהות הוא ישר יכתוב לכם שגיאה דופליקטת IP כתובת כפולה ותהיה לכם הודעה כזאת