גיבוי מרוחק לשרת FTP
netstat -na אילו פורטים מאזינים.netstat -na לבדיקה שפורט 21 מאזיןftp מתוך שורת הפקודה, עם open ושם השרת, לבדיקה מקומיתפרקי ההרצאה: גיבוי מרוחק לשרת FTP
תמלול ההרצאה: גיבוי מרוחק לשרת FTP
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «גיבוי מרוחק לשרת FTP» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
ברוכים הבאים להרצאה על גיבוי, ולא סתם גיבוי רגיל, גיבוי לשרת מרוחק. אנחנו הולכים לעשות משהו שהוא מאוד חשוב, גיבוי מכמה מחשבים של לקוח, נניח שלושה, חמישה מחשבים של לקוח, אל שרת מרוחק שנמצא במקום אחר.
המטרה שלנו זה להעתיק קבצי מידע, שימו לב, מידע ממחשב מקומי של הלקוח, לשרת המרוחק בשעות הלילה באופן אוטומטי. ובסיום הפעולה אנחנו נשלח מייל ללקוח וגם אלינו שמדבר מה הצליח, מה לא הצליח, כמה הוא העתיק.
עכשיו הגיבוי הזה הוא חשוב במיוחד כי זה גיבוי אוף סייט. גיבוי יכול להיות מקומי עם USB קטן בצד, אבל מה יקרה אם יפרוץ הגנב ויגנוב את כל המחשבים ואת כל הגיבויים?
מה יקרה אם תנזל התקרה של השכן מלמעלה בימי גשם? מה יקרה אם יתמוטט הבניין? ומה יקרה אם השרת יסרב בגלל קפיצת חשמל ויכול להיות שהוא ישרוף גם את ה-USB אנחנו חייבים שיהיה לנו גיבוי אוף סייט חברת הנהלת חשבונות שכל המידע הלך לה, הלכה חברת הנהלת חשבונות בנק שהלך לו כל המידע, הלך הבנק חברת רואה חשבון בלי המידע לא שווה כלום
יש הרבה חברות שהמידע שם הוא קריטי לחברה זה לא מאפייה שמה שחשוב זה למכור לחמניות ואולי יש להם מחשב ואין להם מחשב יש חברות שהמידע שם הוא קריטי וחייבים שיהיה גיבוי אוף סייט יש אפילו שירות שליחים שמגיע לוקח גיבוי ומחזיר גיבוי אנחנו בעידן של תקשורת
מהירה רוצים לעשות גיבוי דרך האינטרנט כי המהירויות מספיק טובות היום ועכשיו נדבר על מהירויות מה לגבי השרת המרוחק שרת המרוחק יעמוד כנראה אצלנו אנחנו נתפעל אותו וניתן את השירות הזה ללקוחות זה נקרא שרת גיבוי מרוחק והרבה חברות שונות בשוק מוציאות את זה בין ענן לגיבוי גיבוי לענן למה ענן כי הלקוח לא רואה אותנו, אנחנו מבחינתו ענן,
אבל הענן זה אנחנו. אז שרת, לוקחים איזשהו מחשב, ולא משנה מה המעבד שלו, לא צריך להתפרע לקנות מחשבים ב-10,000 שקל, כולה שני ארדיסקים ברד אחד, שאם אחד נופל השני עובד במקומו, ורצוי לשרת שלנו לעשות לשרת של עצמנו גיבוי ב-USB חיצוני, במקרה שהשרת שלנו ייפול.
זאת אומרת, אנחנו חברת גיבויים, אבל אנחנו צריכים גיבוי לעצמנו. זה נקרא גיבוי אוף סייט, הרי לא ייתכן שלחברת גיבויים אין גיבוי.
אז כמו שאנחנו נותנים ללקוח גיבוי אוף סייט, אז אנחנו צריכים לתת לעצמנו את השירות של גיבוי אוף סייט. כן?
אתם מבינים שזה שאנחנו חברת גיבויים עכשיו, עדיין אנחנו צריכים לעשות לעצמנו שירות גיבויים. אז בשביל זה רצוי לקחת עוד איזה ארד דיסק אחד ב-USB, או להקים את המערך פעמיים במקום עוד יותר מרוחק, ואם אני עושה משהו ב-USB, אני כל יום מחליף ארד דיסקים.
ארדיסק אחד מחובר נשאר ללילה, ארדיסק אחד הולך איתי הביתה. תלמיד יש לי בבית, לפחות ארדיסק אחד הוא בתיק.
תלמיד שיהיה לי קופי אחד מחוץ לעסק של עצמי. אז אחרי שהבנו מה החשיבות של גיבוי אוף סייט, בואו נדבר על מהירות הגיבוי. אז המהירות של גיבוי זה הכל תלוי ברוחב הפס של אפלואוד אצל הלקוח.
אם אצל לקוח יש קו ADSL רגיל, הוא מקבל עד מגה ביט אחד בשנייה באפלואוד. זה לא משנה אם יש לו קו של 100 מגה ביט, 30 מגה ביט, 20 מגה ביט, 5 מגה ביט לא משנה כמה הוא קנה בדאון, באפ הוא יהיה עד 1. אתם יכולים להיכנס לספיד טסט דוט נט ולראות את המהירות של ההעלאה של הלקוח כי הלקוח מעלה אלינו את הקבצים.
אז המהירות 1 מגה ביט בשנייה, תעשו 1024 לחלק ב-8, תקבלו 128 קילו בייט בשנייה. שימו לב אני אעשה את זה מולכם, אני אקח 128 ואני אחלק אותו ב... 128, סליחה.
בואו נעבור למחשבון רגיל. אני לוקח מגה כפול 1024 עובר לקילו בייט, קילו ביט, שימו לב זה קילו ביט, מחלק ב-8 עובר לקילו בייט.
יוצא לי 128 קילו בייט בשנייה. אם הכובס שלי הוא 10 מגה, מה זה אומר 10 מגה? 10 כפול 1024. 10 כפול 1024 יצא לי 10,224 קילו בייט.
ואני מחלק את זה ב-128 קילו בייט בכל שנייה, יצא לי 80 שניות. בקיצור, 10 מגה בייט ייקח דקה וחצי. וזה הכי טוב, זה למקרה שאף אחד לא גולש, אף אחד לא מוריד כלום.
אז אם יש לו 100 מגה בייט, זה ייקח שעה וחצי. אז תיקחו בחשבון. כמובן שהלקוח לא חייב לעשות בכלל גיבוי מרוחק.
הוא יכול לשים דיסק USB וכל לילה להחליף אותו. אבל זה מטריח את הלקוח, צריך לוודא שהוא עושה את זה, וזה לא אוטומטי, וזה תירחע ככה.
תדאג, אנחנו נעשה בשבילך את כל הגיבויים כל לילה והכל יתבצע באוטומט. זה גם מאוד מאוד נוח. תאמינו לי, כל ערב לקחת את הדיסק, לשכוח, להביא, להחליף, הרבה טרחה ומתחילים לזלזל בזה.
ביום אחד כשמשהו נופל ואז באים, תביא גיבוי, אומרים לך, תקשיב, יש גיבוי מלפני ארבעה ימים. אבל איפה כל הארבעה ימים? מבינים שבחברה ארבעה ימי עבודה זה הרבה מידע.
זה אפילו פחות עבודה. זה איפה המידע? כאילו, מי ששלח לי פקס לא שלח אותו עוד פעם, אתם מבינים? אנחנו עכשיו נדבר על סוגי גיבויים.
יש שני גישות לגיבויים, יש גיבוי של מידע ויש גיבוי של תוכנות, מה שנקרא אימג'. אימג' עושים פעם אחת והוא לא מעניין אף אחד, שמים אותו ב-USB ולהתראות.
זה בשביל לא להתקין הכל מההתחלה. מה שמעניין זה המידע, כן, זה המסמכים, זה התמונות, זה הקבצים, זה העבודה תכלס.
אז הגיבוי של מידע, יש שני סוגים. גיבוי מלא שמעתיקים את כל המידע מצד שמאל לימין הכל ועושים את זה בסופי שבוע באופן חד פעמי לא עושים את זה כל יום כי לרוב זה פשוט הרבה מאוד קבצים והרבה מאוד זמן אי אפשר להספיק ויש גיבוי אינקרמנטלי שזה אומר רק את השינויים מאז הגיבוי האחרון אני מעתיק רק את מה שהשתנה
מאז הגיבוי האחרון ועוד שינוי ועוד שינוי ועוד שינוי ואז אני בונה מעין מגדל כזה יש עוד סוגי גיבויים שאנחנו לא ניכנס אליהם כרגע זאת לא המטרה של הסרט כרגע תקשורת לשרת מרוחק עכשיו אנחנו מתחילים כבר לחטט בפנים איך הלקוח יתקשר אל השרת המרוחק האופציה הראשונה שמאוד נהוג באינטרנט להשתמש
ב-FTP פרוטוקול העברת נתונים פשוט FTP הוא לא מוצפן הוא פשוט כולם תומכים בו אם נופל לתקשורת הוא יודע להמשיך מנקודה שהוא הפסיק ולא להתחיל את כל הקובץ מההתחלה זה פרוטוקול פשוט אבל צריך להתקין משהו כמו מעין שרת כזה צריך שרת FTP מישהו שיודע לקבל תקשורת שרת FTP יכול להיות גם Windows 7 אבל עדיין זה שרת מישהו שמקבל תקשורת והחלופה השנייה זה שיתוף רגיל או פרוטוקול SMB לשיתוף רגיל אם אתם רוצים להשתמש בשיתופים רגילים חייבים
להוסיף לזה VPN ואנחנו נדבר על שיתוף רגיל ו-VPN עוד כמה דקות לפני שאנחנו מתחילים להיכנס יותר לעומק לגבי ה-FTP וה-SMB בואו נדבר על תצורות עבודה מי לוקח ממי האם הוא לוקח ממני או שהוא נותן לי מי מושך ומי מקבל האפשרות הראשונה שיוזם התקשורת זה שמתחיל את הגיבוי הינו הלקוח והוא מעביר אל שרת המרוחק הוא מעביר אליי
את הקבצים שהשתנו מאז גיבוי אחרון אני פותח אצלי פורט בפיירוול ובראוטר והוא דוחף לי את הנתונים כמובן שאני מבקש שם וסיסמה כדי שלא כל אחד ייכנס למסמכים של האחר אבל עדיין הוא יוזם את התקשורת אליי האפשרות השנייה שרת מרוחק זה אומר אני יוזם את התקשורת אל הלקוחות ומושך מהם את הקבצים שהשתנו מאז הגיבוי האחרון
לכל אפשרות כזאת, האם הוא דוחף לי את הנתונים או שאני מושך ממנו את הנתונים יש השלכות מאוד מאוד גדולות על מבנה של כל המערכת הזאתי אז אנחנו נדבר עכשיו על שתי האפשרויות האלו יותר לעומק האפשרות הראשונה שיוזם התקשורת אינו הלקוח, שהלקוח יוזם עליה את התקשורת ומעביר אל שרת המרוחק את הקבצים שהשתנו אצלו
מאז הגיבוי האחרון אם אני הולך על האפשרות הזאתי, יש פה חסרונות ויתרונות החיסרון הראשון, שבכל מחשב של הלקוח צריך להתקין את התוכנה, כי התוכנה אצלו צריכה ליזום תקשורת החוצה.
ואני צריך לא רק להתקין אצלו את התוכנה, אני צריך לדאוג שהתוכנה תופעל כל לילה בכל מחשב של לקוח, כי אין תוכנה מרכזית. בכל מחשב של לקוח יש תוכנה שיוזמת אליה את התקשורת.
אם ללקוח יש חמישה מחשבים, אז צריך חמש פעמים להתקין אותם וחמש פעמים לנהל את התוכנה. ניתן לעקוף את כל הבעיה הזאתי ולהתחכם ולהגיד אני אצל הלקוח אשים מחשב אחד כשרת גיבויים אצלו כל התחנות יעשו אליו גיבוי והוא ושרת הגיבויים יעשה אליי מהם לעשות היררכיה של גיבויים אבל שוב זאת מערכת יחסית מורכבת
תחשבו שאני צריך לדאוג שהגיבויים יעשו למחשב למקום אחד ואחרי זה ממקום אחד אליי החיסרון הכי גדול כשיש לכם הרבה לקוחות אין לכם תוכנה לניהול מרכזית אין תוכנה מרכזית לניהול כל הלקוחות במכה אחת כי הלקוח יוזם אליי אני צריך להתקין אצלו תוכנות יש תוכנות בתשלום שיודעות להתקין agent שלהם סוכן שלהם אצל הלקוח ואז הוא יוזם את התקשורת כמו סימנטק שיודעים לעשות את זה ועוד חברות
רבות אחרות אני רוצה פה לעשות את הקווים את הלוגיקה הבסיסית לבנות לכם את הלוגיקה הבסיסית ולא לא לספר לכם על כל מיני תוכנות שיודעות לפתור את הבעיות האלו.
אז אני אחזור, אם אנחנו מתקינים איזושהי תוכנה אצל הלקוח שיוזמת עלינו את התקשורת, אין לנו תוכנה מרכזית, אלא אם כן אנחנו משתמשים במוצרים יקרים, ואנחנו לא רוצים מוצרים יקרים, וצריך לנהל מבנה היררכי של גיבויים שזה יחסית מורכב.
היתרון של השיטה הזאתי, שאין לנו שום בעיות של תקשורת. כל מה שצריך זה לפתוח פורט אצלי בראוטר, פורט 21, לשרת המרוחק לפתוח פורט כדי שיוכלו ליזום עליה את התקשורת.
אפשרות שנייה נשמעת הרבה יותר טובה אבל יותר מורכבת ששרת מרוחק, משמע השרת שלי, יוזם את התקשורת ללקוחות ומושך מהם את הקבצים שהשתנו מאז גיבוי האחרון.
היתרון שיש לי תוכנה שרצה במקום מרכזי אחד והיא מתחברת לכל הלקוחות, זה קל לניהול וזה מצוין אבל לתוצורה הזאת יש חסרונות. בצד של הלקוח צריך לפתוח פורטים כי אני יוזם עליו את התקשורת צריך לפתוח אצלו את הפורטים ויש בעיה במקרה שאני רוצה לגבות הרבה מחשבים ויש אצלו רק פורט אחד של 21 וחיסרון שני שהוא הרבה יותר גרוע מזה הלקוחות
שלי הווינדוס 7 שלו אין להם שרת FTP אני לא יכול להתחבר עליו ב-FTP ולכן אני חייב להתחבר עליו בשיתוף רגיל בשיתוף רגיל הזה שיירים רגילים לא מספיק מובטחים ויש הרבה וירוסים שמשתמשים בהם ויש בהם הרבה חורי אבטחה ואף פעם לא פותחים אותם סתם לאינטרנט
למרות שבגרסה 2 מאז ויסטה זה הרבה יותר טוב עדיין זה לא נחשב מספיק טוב בשביל לפתוח אותו לאינטרנט ואז בשביל לדלג על הבעיה הזאת שמים VPN שמים VPN בינינו לבין הלקוחות ואז אם יש לנו VPN שזה תקשורת מאובטחת תעלה וירטואלית מאובטחת בינינו לבינם אפשר להשתמש ב-SMB עכשיו האפשרות השנייה שאני יוזם תקשורת ללקוחות
היא יותר טובה למקרה שיש לי הרבה לקוחות ואני רוצה ניהול מרכזי ואני עושה VPNים לכל לקוח וזה יותר טוב. אם יש לי קצת לקוחות ואני מעדיף פשטות בתקשורת אבל סיבוך יותר בניהול כי אין לי הרבה לקוחות אז לא אכפת לי אז יש לי 2-3 לקוחות זה לא כזה מסובך לנהל אותם.
כשיש לי 700 לקוחות זה מסובך לנהל אותם אוקיי אז ה-VPN בעצם אני אדגיש כמה נקודות חשובות יש לנו סרט נפרד על VPN ששם זה ממש מוסבר לעומק אני אני אעבור רק על הנקודות החשובות כדי לגשת להדגמה.
אנחנו סך הכל רוצים להגדיר את כל זה, לא רק לדבר על זה. אז אפשרות חיבור לכל מחשב של לקוח ללא פתיחת פורטים. VPN עושה תעלה וירטואלית ביני לבין המחשבים של הלקוחות ולא צריך לעשות שום דבר בראוטר.
מדמה חיבור ישיר בין שתי רשתות כאילו אין אינטרנט באמצע. VPN נותן לי אשליה שאני והלקוח יושבים אחד ליד השני ואין לנו שום אינטרנט באמצע שמפריע לנו.
חייב נתב חכם או שרת מיוחד ל-VPNים כדי לקבל את ה-VPN וליצור את ה-VPN. ל-VPN יש שתי תצורות עבודה אחת, אתר לאתר, סייט טו סייט, כל המחשבים של הלקוחות לכל המחשבים שלי,