
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «Subnetting - חלק 2» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
ברוכים הבאים להרצאה השנייה לגבי סאבנטינג אנחנו עשינו בהרצאה הקודמת הסברנו איך עובד העולם של הסאבנטינג ועשינו דוגמאות מכתובות IP באינטרנט ועכשיו אנחנו הולכים לסבך טיפה את החיים ולהגיד כזה דבר אני מנהל רשת ויש לי תחום שקיבלתי לנהל בישראל קיבלתי איזשהו תחום לנהל בישראל נניח שהרשת ככה הארגון כולו הוא עשר אפס אפס אוקיי עשר אפס אפס אוקיי זה כל
החברה אוקיי זה כל החברה אז עשר אפס אפס נניח שזה לא יודע USA וישראל זה עשר אחד חשוב שיש לנו לאן מאוד גדול איך עושים לאן גדול אנחנו עכשיו הולכים ללאן גדול זה ישראל ונניח יש לנו גם ראשה וזה ברוסיה עשר שתיים אפס אפס אוקיי למעשה כל סניף מקבל איזשהו טווח עשר אפס עשר אחד עשר שתיים עשר שלוש עשר ארבע
מחלקים לפי המדינות עכשיו אני אחראי על ישראל ואני רוצה בתוך ישראל שיהיו לי בתוך ישראל כמה תתי רשתות או בתוך רוסיה כמה תתי רשתות. אז אני לוקח עכשיו 10.1.10.1.0 שזה הטווח שלי ורוצה לחלק אותו לתתי רשתות.
מה זה תתי רשתות? אני רוצה שיהיה לי ככה זה כל ישראל אני רוצה לעשות ככה 10.1.10.1.0 שימו לב אני מחלק את זה לתת רשת זה יהיה Wi-Fi רשת אלחוטית. הלאה, אני מחלק 10, 1, 2, 0, הבנתם? אני עושה סאבנטינג אצלי.
זה אומר שיהיה פה סלאש, סלאש, 24, 24 סיביות. כאילו, 255 שלוש פעמים. לקחתי כאילו, בין המדינות, כל ה-10, 1 מגיע לישראל. הראוטר בתוך ישראל מחלק את זה לכמה רשתות שהוא מחובר אליו.
חשבו שיש ראוטר אחד מחובר לכמה רשתות. וי-פיי, אני רוצה זה, זה סרוורס, שרתים. סרוורס, השרתים שלי, אוקיי? הלאה, 10.1.3 זה נניח רשת לפרודקשן נניח או QA רשת לבדיקות תוכנה ונניח רשת 10.1.4 זה אומר שב-QA עומדים כל השרתים כמו באמיתי והם מנסים להריץ
עליהם בדיקות, עומסים, חדירות, לפרוץ, לראות שהכל מתפקד כמו שצריך לפני שמעבירים לפרודקשן אמיתי ו-4 זה בכלל מתכנתים, דבלופר, דב, דב זה נקרא דבלופרס, אוקיי? מתכנתים וסביבת פיתוח של המתכנתים שלא יפריעו לאלו שבודקים ולא יפריעו לפרודקשן.
בקיצור, ברור שמסיבות של אבטחה, מסיבות של ברודקסטים ומסיבות של טכנולוגיות שונות, צריך לחלק לרשתות אבטחה או עומס שזה אומר ברודקסטים וסביבה טכנולוגית שונה.
זה יכול להיות ADSL או כל מיני כאלו רשתות שונות פיזית מבחינת החקיקה הפיזית שלהם. יופי, אז עכשיו זה נורא פשוט. אתה בא למחשבים, איך זה נראה בפועל בואו תראו איך זה נראה בואו נראה איך זה בעצם נראה בסיור סכמטי בואו נצייר משהו נפתח תוכנה שנקראת ויזיו ונעשה כזה דבר נניח שיש לנו פה ראוטר ניקח פה איזה ראוטר
תראו ככה יש לנו פה ראוטר יפה זה זה הראוטר שלנו. בואו נעשה אותו יותר גדול שלנו יותר יפה הראוטר שלנו מחובר לסוויץ' זה נקרא סוויץ' אוקיי טוב שנייה בואו נצייר סוויץ' כן סוויץ' סוויץ' למעשה זה כמו כל המחשבים שמחוברים ביניהם ישירות כן אז ראוטר יש לראוטר שלנו שנייה בוא נעשה לזה קופי פייסט לא להכל
לא להכל רק לסוויץ' יש לנו פה שלושה סוויץ'ים למה כי יש לנו שלוש רשתות שונות שתקשורת ביניהם עוברת דרך ראוטר כן איך אני מחבר ביניהם אני שכחתי איך לחבר תכף נמצא הנה נראה לי שזה זה מפה אני מחבר לכאן ומסוויץ' יופי בקיצור הראוטר שלי מחובר לשלושה סוויצ'ים למה זה חשוב כי כל מי
שנמצא באותו סוויץ' נניח פה מחוברים השרתיים כל השרתים מחוברים לסוויץ' הזה כן זה מחובר לסוויץ' הזה זה מחובר לסוויץ' הזה הבנתם כל השרתים מחוברים לסוויץ' ופה כל התחנות עבודה מחוברות לסוויץ' יש לדוגמה כאלו שמחברים אפילו מכונות צילום כי יש בעיות אבטחה אז מחברים אותם לסוויץ' נפרד שלא דרך המדפסות יפרצו פנימה אבל אם
יש לי פה נניח לפטופ איפה יש לנו פה לפטופים? יש לנו פה לפטופים, הנה יוזרים, זה המשתמשים הרגילים, קאמרות, מצלמות.
נניח, אתם יודעים, קאמרות, מצלמות, יש לנו מצלמות, יש לנו רשת למצלמות, נניח, שאנחנו רוצים אותה בנפרד, ויש לנו רשת למכונות צילום, אבל...
קומפיוטרס אנד מוניטורס, הנה בבקשה, ופיסיס, ומחשבים ולפטופים, נניח, ויש לנו פה לפטופים. עכשיו, המטרה בעצם של הסיפור הזה, להפריד אותם מסיבות של אבטחה עכשיו זה אומר אני ככה הציור שלי לא משהו אני מודה אז פה הלפטופים יהיו 10 מה אמרנו 1 10-1 זה ישראל 1 זה הרשת של הלפטופים והלפטופ הזה הולך להיות
סלאש 24 שימו לב זה הרשת שלי רק שנייה והלפטופ הזה זה הולך להיות 10-1-1-1-52 סאבדט מאסק שלו 255, 255, 255, 0. default gateway שלו זה 10, 1, 1, 1. כאשר ה-default gateway זה הכתובת על כרטיס הרשת של הראוטר.
זאת רשת אחת שלי. רשת שנייה שלי זה מצלמות. כן, זה יכול להיות כל דבר, כן? אני מסיבות של אבטחה לא רוצה שאנשים עם הלפטופים ייכנסו לי למצלמות, יראו מה קורה בארגון.
מסיבות של אבטחה, אני רוצה הפרדה. אז הרשת של המצלמות, נניח זה 10, 1, כי זה ישראל, 2, 0, 24, זה כל הרשת. בואו נגדיל את זה, אני לא יודע למה זה כזה קטן.
והמצלמה הראשונה תהיה 10, 1, 2, 17, סתם דוגמא, מצלמה מספר 17, וה-IP שלה זה 255, 3 פעמים, 255, 0, כן? אחרי זה אנחנו נחלק את זה ליותר ביטים.
כרגע אני מסביר לכם רעיון בלי לחלק לביטים. אם אני אכנס לביטים, אתם תלכו לעיבוד, אז אנחנו קודם כל נבין את כל הרעיון בלי לחלק הכל לביטים. וזה default gateway, default gateway, אוקיי?
זה ה-subnet mask, כן, אתם מבינים, כן? עכשיו, יופי עכשיו מה שקורה שזה כתובות של המצלמות זה כתובות של המחשבים של השרתים ופה בכרטיס רשת פה אני מגדיר שזה יהיה 10-1 כי זה ישראל 2-1 כי זה דיפול גטווי כן זה על הרגל הזאתי על הרגל הזאת פה אני מגדיר סליחה על הרגל הזאת פה נניח שיש פה רגל שנייה 10-1 1-1 255 שלוש פעמים מי שרצה לדבר
הבנתם למעשה זה ראוטר יש לו פשוט כרטיסי רשת רק שלושה כן האמת שגם במחשב רגיל לרוב יש כמה כרטיסי רשת בלי שאתם שמים לב יופי אז זה פה שזה בעצם מפה לכאן הבנתם את הלוגיקה לוגיקה מאוד פשוטה שיש לי פה בוא בוא נעשה רק קצת זום אין כדי שנוכל לראות את זה יפה יופי יופי תראו מה הלוגיקה הלוגיקה נורא פשוטה לשים ראוטר
אחד או fire wall או check point או כמה ראוטרים אפשר גם לעשות אבל עקרונית אנחנו עושים ראוטר אחד שהוא מחבר את הרשתות ביניהם, לכל כרטיס רשת יש כתובת נטוורק שונה, ובמחשבים ברשת עושים כל אחד כתובת משלו, כאשר כל ה-SR1 זה ישראל, ה-SR2 זה רוסיה, ויש ביניהם ניתובים דרך כל
מיני IP VPNים או פריים ריליים או כל מיני טכנולוגיות פריים ריליי דרך אגב זה טכנולוגיה מטא, IP VPN לרוב עושים, אבל אתם תראו איך לחבר בין החברות כאילו הן נמצאות אחת ליד השנייה.
כן, כמו שירותי VPN כאלו שמחברים אותם. יופי. עכשיו, הבנו למה צריך לחלק לטאטא רשתות. בעיקר מסיבות של אבטחה, גם מסיבות של עומס, וגם אם יש שינוי טכנולוגי כמו החלפה סוג של רשת.
כמו לדוגמה, פתאום זה אופטי, פתאום זה כל מיני סוג טכנולוגי. לרוב עושים את זה מסיבות של אבטחה. ברוב הארגונים גדולים, לא חנות מרקולית עם שני מחשבים.
לרוב בארגונים גדולים של למעלה מכמה מאות מחשבים יש כמה רשתות, כן? בעיקר מסיבות של אבטחה, אוקיי? יפה.
יופי. הבנו את הלוגיקה הזאת, עכשיו אנחנו נרצה לעבור לרמת סיביות ולמה צריך לעבור לרמת סיביות. טוב, בואו רק לפני שנמשיך הלאה, בואו נשלים את הציור שלנו ציור מלא. שימו לב, סוויץ', ראוטר, יש לו לראוטר, כמה כרטיסי רשת, לכל כרטיס רשת יש איי-פי רגיל כמו איי-פי רגיל אבל איפה הוא בעצמו מחובר
שימו לב הוא בעצמו מחובר לאן הוא מחובר עצמו יש לנו פה ענן של אינטרנט נניח הוא מחובר עצמו לראוטר אחר של הספק בכלל תחשבו שזה ראוטר אחר של הספק כן הרי הוא לא זה אז הסוויץ שלי מחובר נניח לספק האינטרנט שלי כן אז בגלל שהוא איך אני מקבר אותו לפה יופי הסוויץ' עצמו מחובר לספק האינטרנט ולספק האינטרנט עצמו,
לראוטר שלו, מחובר לעוד אחד ולעוד אחד אז מה שמעניין אותנו ככה, לספק האינטרנט יש כתובת IP בכלל יכולה להיות, לא יודע מה, אינטרנטית כבר 88, 109, 77, לא יודע, 17 זה כתובת IP, תקשיבו טוב, של ספק האינטרנט בכלל בראוטר שלו שלו, כביכול קשור אליי.
זה פה יושב אצלו על הרגל, כן? אז הכרטיס רשת של הראוטר שלי, החיצוני, זאת אומרת לראוטר שלי יש כרטיס רשת שמחובר החוצה, נכון?
אז הכרטיס רשת של הראוטר שמחובר החוצה, יש לו כתובת IP, גם 88, 109, 77, רק נניח 16. זאת אומרת דיפול גטוויי, תקשיבו טוב, של הראוטר שלי, הדיפול גטוויי של הראוטר שלי זה IP שהוא בכלל אינטרנטי.
זאת אומרת לראוטר יש דיפול גטוויי לספק, למעשה כל אחד יש לו את ה-next hop, את התחנה הבאה. אז מה שקורה שבמחשב, שימו לב איזה תהליך קורה.
המחשב, נניח המצלמה שרוצה לשדר החוצה או הלפטופ שרוצה לגלוש החוצה. בלפטופ הזה כתוב שבשביל לצאת החוצה הוא צריך 10.1.1.1.
הוא שולח ארפ ל-10.1.1, מקבל כתובת IP ושולח לשם פאקט. הראוטר אוסף את הפאקט הזה כי הוא 10.1.1. אסף את הפאקט של 10.1.1 ואומר, רגע, אבל זה מיועד בכלל לגוגל.
והוא מסתכל על ה-Default Gateway שלו ומעביר את זה ל-Default Gateway שלו, שזה הכתובת של ה-Default Gateway שלו. אתם מבינים אותם? זה ה-IP שלו וזה ה-Default Gateway.
למעשה, לפי הציור שלי כרגע, לראוטר יש ארבעה כרטיסי רשת. שלושה מחוברים לסוויצ'ים פנימיים שאין ביניהם קשר, מסיבות של אבטחה, ואחד מחובר לאינטרנט, עם כתובת IP של האינטרנט, וה-Default Gateway של הראוטר זה הראוטר של הספאק.
למעשה, כל אחד מעביר לתחנה הבאה, חבר'ה מה שחשוב להבין זה כזה דבר שיש לכל התקן default gateway אחד אני לא מדבר על מקרים מאוד מאוד מיוחדים תיקחו לכם כלל ככה כללי שלכל התקן יש default gateway אחד default gateway זה אומר אם אתה לא יודע לאן ללכת תלך לשם כן זה כמו מכל בית יש יצאי אחת החוצה
כן עכשיו בכרטיסי רשת האלו פה הפנימיים אין default gateway יש רק כתובת IP בלי default gateway ויש רק default gateway אחד שלמעשה זה התחנה הבאה לכל מה שלא נודע.
אז אם אני אעשה פה לבדוק מה כתובת ה-IP בראוטר ואנחנו נעשה את זה אתם תראו אין פה default gateway יש פה כתובת ה-IP יש פה subnet mask בלי default gateway גם פה אין default gateway גם פה אין default gateway ופה יש default gateway ככה זה עובד זה משהו נכון גם לווינדוס וגם לכל המערכות אוקיי אחרי זה אנחנו נלמד גם כל מיני מקרים אחרים איך
ללמד את הראוטר על רשתות אחרות וכל מיני דברים אחרים כרגע יש לנו default gateway שזה דלת החוצה זה הכל. חבר'ה בואו ניכנס שנייה לראוטר שלי שיש לי ראוטר הכי פשוט לא שלוש יציאות אחד בפנים אחד בחוץ זה הכל ראוטר ביתי מה שנקרא אז אם אנחנו ניכנס פה לראוטר הביתי שלי הם יכולים לראות שבראוטר שלי יש ככה יש IP חיצוני שלי באינטרנט זה רגל אחת זה רגל של
one כן של האינטרנט אתם יכולים לראות שזה בדיוק דרך אגב הIP שיש לנו פה אתם רואים what is my IP 29 38 זה הIP שלו כי הוא עושה לינת החוצה יש לו פה סאבנט מאסק כן עזבו את הסאבנט מאסק מה זה אומר ארבע פעמים 255 כרגע ויש לנו גטוויי IP אדרס זה הדיפול גטוויי שלי שימו לב אני בשביל לצאת החוצה צריך להגיע לגטוויי כזה שהוא ייקח אותי לאינטרנט
ואם הגטוויי הזה לא יעבוד יש לי עוד גטוויי אוקיי לא זה לא סליחה זה לא גטוויי זה כבר dns זה כבר dns לפי דעתי כן עקרונית אם יש שני דיפול גטוויים הוא תמיד ילך רק לאחד גם אם תכתוב לו שתיים וגם תכתוב לו ארבע דרך אגב בווינדוס רגיל אפשר לכתוב גם כמה דיפול גטוויים, אתם יודעים שבווינדוס רגיל אפשר לכתוב כמה דיפול גטוויים?
תסתכלו בווינדוס רגיל באדוונס של כרטיס רשת, לא איזה אדוונס, שימו לב למטה פה למטה גטוויי אני יכול להוסיף עוד אחד ולכתוב 1082 עכשיו מה הוא יעשה הוא ילך לראשון ורק אם הראשון לא עונה לו בכלל רק אז ילך לשני אבל מבחינת האלגוריתם הוא לא מנסה בראשון לא מצאתי הוא הולך לשני רק אם הוא לא עובד לגמרי אוקיי?
יפה יופי יופי יופי אז הנה אתם רואים את הגטוויי שלי בעצם את הכתובת IP של הגטוויי שלי ובלאן בכתובת של הלאן אין לי גטוויי אין לי default gateway כי default gateway זה לעולם חיצון אז תמיד בראוטר default gateway זה בעצם החוצה לעולם החיצון ואני יכול לראות אפילו בהגדרות של lan setup שיש לי פה את הכתובת IP שהבאתי לו והבאתי לו subnet mask
זה בלאן הפנימי אני יכול להשתמש בו כdhcp בוא נגיד לו שאתה תהיה DHCP נניח מכתובת לא יודע 180 עד 200 220 נניח סתם הנה אני מפעיל אצלו דיפול גטווי DHCP למה DHCP לא עבד כי השתמשתי בשרת לפני כן יש לי שרת של DHCP עכשיו הפעלתי אצלו DHCP אבל מה אני בא להראות לכם פה שאין לכם דיפול גטווי בלאם
וגם בסיסקו כל הרגליים הפנימיות אין להם דיפול גטווי רק כתובת IP ודיפול גטווי קיים רק על רגל חיצונית אחת יפה מאוד עכשיו כל זה מצוין אנחנו עכשיו עוברים לדרך אגב שמתם לב יש פה בעיה שאי אפשר להגדיר מי הוא הדי.אן.אס ה-dhcp בתוך הראוטרים
הפשוטים יש להם כל מיני מגבלות אחת המגבלות של dhcp פה שאי אפשר להגיד לא בכלל מי הוא הדי.אן.אס שאני רוצה הוא תמיד מחלק את עצמו בתור dhcp שזה בגלל זה בארגון אף פעם לא עושים שראוטר יחלק את הדי.אס.אס אלא שמים שרת שמחובר לאקטיב דירקטורי טוב עד שהוא עושה לנו dhcp אנחנו נמשיך עד עכשיו זה הלוגיקה זה הרעיון
מה לחלק לתתי רשתות, איך זה נראה. עכשיו, כל זה היה מאוד מאוד פשוט, אבל פתאום הגיע בוס חדש ואומר, מה עשית פה? מה עשית לנו פה?
עשית לנו פה שבווי-פיי, כמה מחשבים יש לנו בווי-פיי? 256 כתובות, מ-0 עד 255, פחות ראשונה, פחות אחרונה, 254 מחשבים.
אני לא צריך 254 מחשבים פה, 254 מחשבים פה, 254 מחשבים פה, 254 פה. מה זה החלוקה הזאת? אני לא רוצה ככה, אני רוצה ככה, אני רוצה שזה יוזרס, משתמשים רגילים זה 10.1.5 נניח, נניח שזה מה שהיה לך, אני אתן לך חלוקה רגילה, הוא אומר לא לא לא לא לא לא, כל החלוקה שלך, כל החלוקה שלך לפח זבל, למה? כי חילקת לי הכל, 254 מחשבים בכל רשת,
אני לא מתאים לי את זה, אני רוצה שיהיו לי יוזרים, לא 254, כי יש לי מדפסות, יש לי פלאפונים, יש לי כל מיני דברים, אני רוצה 700 כתובות IP, 700 כתובות IP, גם יש לנו 300 יוזרים, 350 יוזרים, כל אחד מביא עוד מדפסת, עוד זה, עוד זה, נגמרו לי הכתובות.
וי-פיי, אני צריך רק, לא יודע מה, לא יותר מ-20 אנשים מתחברים לי בוי-פיי, כן? נניח, אתם יודעים מה, נעשה 30 מחשבים יש לי בווי-פיי, לא צריך.
ואתה מחלק פה זה. שירתים, אני צריך איזה, שיהיה לי 100 כתובות. ו-QA, זו מחלקה גדולה, אני רוצה 200 כתובות. ודרך אגב, כמה כתובות יש לי סך הכל?
בסך הכל יש לי פה לחלק 65,000 כתובות IP. זאת אומרת, סך הכל בטוטל יש לי 65,535. דרך אגב, איך הגעתי למספר הזה אם אתם שואלים אותי?
עשיתי מאוד מאוד פשוט. ב-VU עשיתי 16 סיביות, שתי אוקטטות. נכון, יש לי 16 סיביות, אבל מה, כל אחד יכולה להיות שתיים, שתי או אחד או אפס.
שתיים בחזקת 16, זוכרים? מהסרט הקודם. שתיים בחזקת 16. רוצה לי 65,536 יפה עכשיו זה סך הכל האופציות אבל אם מתחילים מאפס אז המספר האחרון זה 65,535 סך הכל יש 6 אפשרויות אני צריך שסך הכל פה שהסאם של זה יהיה ככה שסאם של כל אלו תיתן לי את הזה כאילו זה המקסימום שאני יכול לחלק אין לי יותר
אז יש לי חילקתי אלף כתובות ופיוצ'ר פיוצ'ר לעתיד אני משאיר את כל השאר נניח סתם את כל השאר אני אשאיר לעתיד בדבלופרס אני מספיק לי נניח דבלופרס גם מחלקה נניח גדולה אני רוצה אני רוצה 300 כתובות נניח אני רוצה 300 כתובות יפה טוב אז זה הדרישות שלנו 30 לוי-פיי 100 לשרתים 200 ל-QA 300 לדבלופרס ו-700 למשתמשים כן וכל השאר אנחנו
שומרים לעתיד לך תדע מה יהיה לנו בעתיד לא צריך יותר מזה ואז אני עושה לעתיד שזה כל ה-65,000 פחות מה שניצלנו אוקיי כן כן יש לנו פה קצת בעיה שעשיתי פה סאם וזה קיצור הבנתם את הרעיון פה בעיה אוקיי future 1333 אצל זה 95 פחות 1330 יופי יופי יצא לנו בדיוק הכל יופי יופי יצא לנו שבדיוק יש לנו זה אוקיי
אז עכשיו העתיד לא מעניין אותי אני רוצה עכשיו לדעת מה יהיה הרשת ל-30 מחשבים מהי רשת ל-100 מחשבים, 200, 300, מהם כתובות ה-IP, מהם הרשתות, על מה מדובר.
אז יפה, אז איך אנחנו נעשה את זה? אז בואו נתחיל מזה, בואו נתחיל מ-30 מחשבים. אנחנו נתרגם 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8. נעשה את זה ככה, נורג' זה, ונכתוב לזה 10. אנחנו עוברים לרמה בינארית, 3, 4, 5, 6, 7, 8.
תכף אנחנו עוברים לרמה בינארית, שיהיה לנו יותר משחק, 4, 1, 2, 3, 4. האמת שאתם תראו שאפשר יהיה לעשות את זה גם בקלות בלי לעבור לבינארית.
אני חושב שזה פשוט יותר ברור, אוקיי? יופי, 1, 2, 3, 4, 1, 2, 3, 4, נכון? עד ה-F, יופי. זה גם נניח 0, יופי, ואת זה גם אנחנו שמים פה, יופי. מזה אנחנו מתחילים. אנחנו רוצים 30 מחשבים לטובת Wi-Fi.
בואו נעשה 30 מחשבים. מה זה 30 מחשבים? 2 בחזקת משהו ייתן לנו 30. כמה סיביות? אז 2 בחזקת 5, אם אני לא טועה, בואו ננסה. בוא נעשה שיטת ייסוי וטעייה 2 בחזקת 5 ניתן 32 יופי אז צריך 5 ציביות 2 בחזקת 4 2 בחזקת 4 ניתן פחות מדי 16 אז 35 ציביות צריך אז אני רוצה שהרשת הראשונה תהיה כזאת זה סאבנט מאסק 0 0 0 0 4 פעמים 5 פעמים והכל שאר זה מה שנקרא אחדות אוקיי הבנתם זה מה שאני רוצה זאת הרשת זה הסאבנט מאסק שלי
ברשת ראשונה שימו לב זה הסאבנט מאסק ברשת ראשונה שאני צריך אבל בואו אתם יודעים מה בואו נוריד שנייה את הסאבנט מאסק למטה ונעשה כתובות איי פי שנראה את הכתובות איי פי אתם יודעים מה בואו נעשה כתובות איי פי זה הסאבנט מאסק נסמן אותו בצבע בכל נניח יופי אבל מה הם
הכתובות בפועל הכתובות בפועל מתחילות מ-0-0-0 אל תתבלבלו זה סאבנט מאסק זה אומר איפה הגבול עובר עכשיו כתובת האיי פי ראשונה תהיה 0-0-0 כי אני מתחיל הכל מאפסיים, כי זו הרשת הראשונה שלי בארגון ופה אני מתחיל ככה, פה אני מתחיל כזה דבר המחשב הראשון זה 0, 0, 0, 0, 1 זה המחשב הראשון שלי, כן?
המחשב השני שלי, אני אעשה כזה דבר אני אעתיק את זה, אני אעתיק את זה, כי אסור לי לגעת בזה, כי זה כאילו הרשת שלי אני אעתיק את זה הרבה פעמים ופה אני יכול לעשות, אני יכול לעשות פה ככה אני יכול לעשות פה 0, 0, 0, שווא, 1, 0 הבנתם? זה כאילו הגעתי לתשע. כאילו הגעתי לתשע, עברתי לאחד אחד.
עכשיו, עוד פעם, אפס, אפס, אפס, אחד, ומוסיפים עוד אחד. כן? עשר ועוד אחד, כן?
הלאה. המחשב הבא, אפס, אפס. עכשיו, זה, אני רוצה לעשות פה שתיים. אסור לי לעשות פה שתיים, כן? כי זה בינארי. זה כאילו תשעים ותשע מבחינתו.
מה קורה אחרי שסיימת את הבסיס? זה כאילו, הגעת למאה. הבנתם? ככה זה עובד בבינארי. והבא זה יהיה 101. יש לנו גם סרט על זה, מי שלא ראה, שיסתכל, שזה יותר ברור שם.
בקיצור, אני רץ עם הכתובות האלו ככה. מפה, כן, רץ, רץ, רץ, רץ, רץ, בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה. הכתובת האחרונה שלי, תחסכו לי את כל הכתיבה הזאת, מי שרוצה שיראה את זה בסרט.
יהיה 1111, כן, מבחינתו 1111 זה כמו 99, אוקיי? יפה? אתם מבינים את הלוגיקה? תכף אתם תראו שזה גם מסתדר לכם בלי בינארי.
יופי, אז הרשת הראשונה שלי מתחילה ב-0,0,0,1, שזה המחשב הראשון. למעשה היא מתחילה אפילו אפשר להגיד ב-0,0,0, ונגמרת ב-1,1,1,1,1. בואו נראה, זה 1, זה 2, זה 4, זה 8, זה 16, זה 32, אז עד 32 הכל ביחד זה 31, כן?
אז מי שרוצה שיבדוק את זה גם במחשבון. 1,1,1,5 פעמים, 1,2, סליחה, 5 פעמים 1, בדצימאלי זה 31, יופי.
אז הרשת הראשונה מתחילה מ-0 עד 31, כן? זאת אומרת, הרשת הראשונה שלי מתחילה מ-10 עד ל... פה זה נגמר, נכון? עד למספר אחרון שזה 31. זאת אומרת, אם זו הרשת הראשונה שלי, נסמן אותה בצבע הירוק.
זאת הרשת הראשונה שלי. אז מה גילינו? גילינו שיש לנו רשת 10.1.0.0 שמתחילה ב-10.1.0.0, נגמרת ב-10.1.0.31, זו הכתובת האחרונה שלה. להזכירכם, אסור להשתמש בכתובת ראשונה ואחרונה.
הסאבנט מאסק שלה זה שלוש פעמים 255 ובסוף מה חסר לנו פה בוא נראה כמה פעמים זה שלוש פעמים אחד שלוש פעמים אחד בוא נראה מה זה שלוש פעמים אחד אחד שתיים שלוש סליחה אני עוד פעם שלוש פעמים אחד חמש פעמים אפס 224 אז הרשת שלי היא זה וזה המספר הזה זה 224 מי שרוצה לדעת זה 224 אז הסאבנט מאסק שלי הוא למעשה 224. נעתיק אותו לפה שיהיה לנו ככה ברור
255, 255, 255, 224, אמרנו, נכון?