תכלס השאלות מתוך ראיונות עבודה ב-QA - חלק 1
פרקי ההרצאה: תכלס השאלות מתוך ראיונות עבודה ב-QA - חלק 1
תמלול ההרצאה: תכלס השאלות מתוך ראיונות עבודה ב-QA - חלק 1
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «תכלס השאלות מתוך ראיונות עבודה ב-QA - חלק 1» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
מה נשמע? אנחנו ממשיכים בשאלות ותשובות, שאלות שיכולות לעלות ברעיון עבודה בתחום בדיקות התוכנה ואיך אנחנו נענה עליהן בצורה כזאת שישאירו את הרושם הכי טוב וייתנו לנו את הסיכוי לעבור בהצלחה את רעיון עבודה.
אז אני באתר של גורו 99 ואנחנו עכשיו מתמודדים עם שאלות שעולות ברעיון עבודה. לדוגמה, מה ההבדל בין בדיקות תוכנה לבדיקות עצמן? מה זה בדיקות לעומת בדיקות תוכנה?
מה זה QA ומה זה סופטוורט טסטינג? אפשר להגיד ש-QA זה איזושהי מסגרת של תפקיד מסוים שכולל הרבה פעולות, ובדיקות תוכנה זה חלק מאותו תפקיד, אוקיי?
אז Quality Assurance, QA הוא בעצם אחראי על כל תהליך אבטחת האיכות של פיתוח התוכנה, ואילו הבדיקות זה רק איזשהו סגמנט, חלק, מרכיב חשוב בתפקיד, אבל זה לא כל התפקיד הזה. Software Testing זה מרכיב חשוב בתוך תפקידי איש הבדיקות.
מה זה טסטוויר? שאלה שנייה, אנחנו בשאלה שנייה. טסטוויר זה בודקה בעברית, זאת אומרת כל מה שכלול בתחום של הבדיקות, זאת אומרת התוצרים של הבדיקות כמו טסט קייסים, נתוני טסטים, תוכניות טסטים, כל אלה אפשר להגיד שבאנגלית זה טסטוויר ובעברית זה בודקה.
אם אנחנו נדע לשלב את המושגים האלה שאנחנו לומדים עכשיו בתוך רעיון עבודה המצב שלנו טוב, אז בואו נמשיך. מה זה ההבדל בין בילד לריליס?
אז הבילד הוא איזשהו מספר שניתן לגרסה מסוימת או איזושהי פנייה של גרסה מסוימת של תוכנה על ידי צוות הפיתוח. ריליס זה איזשהו מספר לעומת בילד שכבר מוצא החוצה לכיוון של הלקוח. זאת אומרת בילד זה איזשהו מספר גרסה פנימית, ריליסט זה כבר שחרור של המוצר והגרסה לעיניים של בודקים.
זה יכול להיות בבדיקות בטא או בבדיקות אלפא, כן? אבל בילד זה מספר פנימי בתוך התהליך וריליסט זה משהו יותר ככה חיצוני כלפי הלקוחות. אז צריך לזכור בילד זה דבר יותר קטן וריליסט זה כבר יציאה החוצה לאוויר בגרסה יותר כללית, יותר מג'ורית.
מה האתגרים של האוטומציה שאנחנו מדברים עליהם כשהם עובדים בצוות הבדיקות. אז לשלוט בכלי הבדיקות, אם זה סלניון, אם זה UFT, אם זה J-Meter, אם זה כל כלי אחר של אוטומציה, אנחנו רוצים לשלוט עליו.
כצוות האוטומציה אנחנו צריכים לדעת ולהכיר אותו ולהבין ולמצות ממנו את הכי הרבה שאפשר, כן? את היכולת ליצור Reusability של הסקריפטים על מנת לחסוך בזמן, לשפר את ההתייעלות והכל אנחנו רוצים ואת היכולת שלנו בעצם להשתמש בסקריפטים שוב ושוב, זה חלק מהאינדיקציות שאנחנו עובדים בצורה יעילה.
להתאים את הטסט קייסים הידניים לטסט קייסים אוטומטיים, זאת אומרת להפחית את הנטל על הבודקים הידניים ולייעל את העבודה על ידי התאמה של טסטים ידניים לטסטים אוטומטיים ובעצם ליצור איזשהו מרקם או איזשהו תוצר של טסטים אוטומטיים שהם מוכנים להפעלה.
וכל מיני שלבים של תהליכי הבדיקות. ושאלה 5, שואלים אותנו מה ההבדל בין באג ליק ובאג ריליסס. אז יש לנו את הנושא הזה של זליגת באג לשלב הייצור, זאת אומרת לסביבת הייצור, לפרודקשן, שבעצם הוא מזוהה על ידי הלקוחות, על ידי הקסטומר.
אנחנו צריכים לזכור כשבאג מגיע ובעצם הלקוחות או המשתמשים כבר חשופים אליו ומודעים אליו ומושפעים אליו, הדרגה שלו, החומרה שלו, הסביריטי שלו הוא מאוד מאוד גבוה כי הוא משפיע על הפעילות של המוצר.
לעומת זאת הנושא הזה של באג ריליס זה מצב שאנחנו בעצם מזהים אותו לפני שהוא מגיע לסביבת הייצור ולכן הסביריטי של הבאג יהיה הרבה יותר נמוך מבאג שזלג לייצור.
מה זה אומר כשמשתמשים במושג Data Driven Testing? זה אומר שאנחנו נבנה את הטסטים שלנו על בסיס של מאגר נתונים input values מאגר קלטים שדרכם אנחנו נבצע את האוטומציה זאת אומרת האוטומציה לא תהיה מבוססת על רק התנהלות אלא היא תהיה מבוססת על איזשהו קובץ של נתונים יכול להיות אקסל יכול להיות
csv יכול להיות מידאטאבייס ובעצם דרכו אנחנו נבצע את הטסטים בעזרתו על פי ההנחיה שלו אנחנו נבצע את הטסטים לא יהיה שימוש בנתונים אקראיים אלא נתונים ממש יושבים