
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «שיקולים מיוחדים לכלי ביצוע בדיקות» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
סעיף 6.1.3 מדבר על השיקולים לבחירת כלי בדיקות וכלי לניהול בדיקות. זאת אומרת כשאנחנו חושבים על להטמיע כלי בתוך הארגון שלנו, אנחנו צריכים לקחת כמה דברים בחשבון על מנת שההטמעה שלו תהיה מוצלחת.
כלים לביצוע בדיקות מפעילים את מושאי הבדיקות באמצעות תסריטי בדיקה אוטומטיים. סוג זה של כלים דורש לעיתים מאמץ ופיתוח והשקעה רבה לשם השגת תועלת משמעותית.
פה מנסים להגיד לנו בחומר ההסמכה של ה-STQB שההבטחה של אוטומציה היא הרבה פעמים לא מצליחה, זאת אומרת גם אם ארגונים מחליטים ללכת על אוטומציה בסוף יש אכזבה מהתהליך עצמו.
ולמה? יצירת בדיקות על ידי הקלטה של פעולות שמבצע בודק ידני נשמע אטרקטיבי ופשוט אבל מניסיון גישה זו לא יכולה באמת לתת לנו מענה כל הצרכים האמיתיים של תסריטים, זאת אומרת, אי אפשר רק על סמך הקלטות להשיג באמת תסריטים יציבים.
גישת הבדיקות מונחות הנתונים מפרידה בין הקלט לבדיקות והתוצאות הצפויות בדרך כלל בגיליון אלקטרוני, ומשתמשת בתסריט בדיקות כללי גנרי שיכול לקרוא את נתוני הקלט ולבצע את אותו תסריט עם נתונים שונים זאת אומרת, בודקים שלא יודעים את השפה בה כתוב התסריט
יכולים ליצור נתוני בדיקה חדשים לתסריטים האלה המוגדרים מראש. זאת אומרת, יש לנו כלי אוטומטי שמקבל איזשהו אקסל כאינפוט ומריץ את הבדיקות על סמך האקסל.
זאת אומרת, לדוגמה, שם לקוח, פרטי לקוח, איזה מוצרים הוא רוכש, דברים כאלה יהיו מופיעים באקסל כקלט ואז הטסט יריץ את התהליכים על סמך הנתונים שבאקסל.
בגישת הבדיקות מונחות מילות מפתח, וורד דריבן לעומת הדאטה דריבן תסריט כללי מאבד מילות מפתח המתארות את הפעולות שיש לבצע לדוגמה מילים אלה נקראות אקשן וורד מילות המפתח קוראות לתסריטים המתאימים שמאבדים את נתוני הבדיקה המשויכים בודקים גם אם לא מכירים את שפת התסריט יכולים להגדיר בדיקות או להרכיב
בדיקות מהמילים האלה וליצור תסריטים שבעצם מריצים את הטסטים שהם רוצים לבצע אוקיי זה לא סותר את הנושא של דאטה דריבן קי-וורד דריבן, קי-וורד ודאטה דריבן יכולים להשתלב ביחד ואחד מבוסס אקסל כנתוני קלט והשני מבוסס על איזושהי שכבה של פונקציות שמיוצגות על ידי מילות מפתח