משימות של מנהל צוות הבדיקות
פרקי ההרצאה: משימות של מנהל צוות הבדיקות
תמלול ההרצאה: משימות של מנהל צוות הבדיקות
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «משימות של מנהל צוות הבדיקות» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שלום לכולם, הגענו לסעיף 5.1.2 בחומר ההסמכה הרשמי של ה-STQB, הבחינה להסמכת בודקי תוכנה. מטלות של מנהל בדיקות ושל בודק תוכנית לימודים זו של ה-STQB מציגה ומתמקדת בשני תפקידי בדיקות מנהל צוות הבדיקות או מנהל יחידת הבדיקות והבודק עצמו.
הפעילויות והמטלות שמבוצעות בידי שני תפקידים אלה תלויות בהקשר של פרויקט, של המוצר, של התרבות הארגונית, בכישורים של האנשים שנמצאים בתפקידים אלה ובארגון כאמור.
למנהל בדיקות יש אחריות כוללת את תהליך הבדיקות והובלה מוצלחת של פעילויות בדיקה. את תפקיד מנהל הבדיקות יכול לבצע מנהל בדיקות מקצועי או מנהל פרויקט, מנהל פיתוח או מנהל אבטחת איכות.
בפרויקטים גדולים או בארגונים גדולים מספר צוותי בדיקות יכולים לדווח למנהל בדיקות אחד, או מתאי בדיקות, שבראש כל צוות עומד מוביל בדיקות או בודק ראשי. זאת אומרת, יש סוגי היררכיה שונים בארגונים שונים, אבל חשוב לי להתייחס לנקודה הזאתי שבהרבה ארגונים יש הבדל במפרט או בדרישה ברקע האישי של תפקידי
בודק ותפקידי מנהל בדיקות. הרבה פעמים הארגון יעדיף מישהו שמכיר את הביזנס ואת המוצר טוב על חשבון היכרות וידע במתודולוגיית הבדיקות ולפעמים ההפך, לפעמים יעדיף מישהו שהוא מקצוען בבדיקות ולא ופחות מכיר את המערכת עצמה שנבדקת.
אותו דבר אפשר להגיד על הדרישות לבודק תוכנה, האם הבודק צריך לבוא מרקע. לדוגמה, חברה שעוסקת בתחום הרפואה אולי תעדיף אנשים שבאים מרקע לימודי של התחום הרפואי, תחום הלימוד שלהם באוניברסיטה יהיה התחום של מדעי הטבע ולא אנשים שבאים מרקע טכנולוגי או רקע של בדיקות.
מטלות אופייניות של מנהל הבדיקות עשויות לכלול פיתוח או סקירה של מדיניות הבדיקות טסט פוליסי אסטרטגיית בדיקות לארגון מתודולוגיה תכנון פעילויות הבדיקה תוך התחשבות בהקשר של הבדיקות והבנת מטרות הבדיקה והסיכונים.
מטלה זו תכלול בחירת גישה לבדיקות, אומדן זמני בדיקות, מאמץ ועלות הבדיקות, רכישת משאבים, הגדרת רמות בדיקה וסבבי בדיקה ותכנון ניהול הפגמים, כן?
אז כל הדברים שדיברנו עליהם בפרקים הקודמים. מנהל הבדיקות צריך באמת לדאוג שלפי החומר, המתודולוגיה של ה-STQB באמת יהיו סבבי בדיקות, רמות בדיקה, יגויסו אנשים עם רקע נכון לצוות הבדיקות וכדומה.
כתיבה ועדכון של תוכניות בדיקה טסט-פלאן, הטסט-פלאן אמרנו שהוא עונה על מה ייבדק, איך ייבדק, כמה זמן ייבדק, מה אנחנו צריכים על מנת לבדוק, מה הסיכונים, מה ההתייחסות לסיכונים מבחינת הבדיקות.
כל אלה זה התפקיד של מנהל הבדיקות לנתח ולהגיש את הממצאים למנהלים ולאחראים על המוצר. תיאום תוכניות הבדיקה עם מנהלי הפרויקט, מנהלי מוצר ואחרים, כאמור שזה המשך למה שאמרנו קודם, שהוא זה שצריך בעצם לגשר או לתאם או להנגיש את כל מתודות הבדיקות לאנשים שמחוץ
לצוות הבדיקות. שיתוף נקודת המבט של הבדיקות עם פעילויות הפרויקט האחרות, כמו תכנון ואינטגרציה, הוא צריך לדאוג ללוח זמנים שיספיק לבדיקות, הוא צריך לנתב ולהיות מין שומר סף לסוגי התקלות שייפתחו, למחזור חיי התקלה וכדומה.
ליזום ניתוחים, עיצוב, כתיבה וביצוע של בדיקות, איתור התקדמות הבדיקות ותוצאות הבדיקה ובדיקות מצב קריטריון יציאה או הגדרה של נקודת סיום.
כן, אנחנו הרבה פעמים נגדיר את נקודת הסיום שאין יותר תקלות קריטיות או תקלות ב-I, תקלות בחומרה גבוהה, סוויריטי I, או תקלות בסוויריטי קריטי כאן. אז זו דוגמה לבדיקת מצב קריטריון היציאה, שאותו הוא יוודא כל הזמן. זאת אומרת, גם אם נמצאו תקלות שלפעמים מוגדרות כ-I, יכול לבוא מנהל הבדיקות ולהגדיר אותם כ-Medium
או כ-Low, ובכך בעצם לשנות את מצב הבדיקות. יש לו תפקיד קריטי בזה. הכנה ושליחת דוחות התקדמות הבדיקות ודוחות סיכום הבדיקות על פי המידע שנאסף להנהלה.
התאמת תוכניות על פי תוצאות הבדיקה והתקדמות הבדיקות לעיתים מתועדת בדוחות התקדמות הבדיקות או בדוחות סיכום הבדיקה, ונקיטת צעדים הנדרשים לבקרת הבדיקות. הוא צריך באמת לדאוג שהבדיקות מתקדמות בקצב שהוכתב להן או ניתן להן בתכנון.
תמיכה בהקמת מערכת ניהול פגמים וניהול תצורה הולם למכלול מרכיבי הבדיקות. כלומר, מנהל הבדיקות צריך לדאוג שיהיו כלים על מנת לתעד תקלות, לתעד טסטים, לכתוב טסטים, להעריץ טסטים, לנהל את סבבי הבדיקות.
הוא צריך לוודא שיש פירמידת בדיקות נכונה מבחינת הארגון. הגדרת מדדים מתאימים למדידת התקדמות הבדיקות והערכת איכות הבדיקות ואיכות המוצר. הגדרת מדדים מתאימים, הכוונה היא שאנחנו נוכל לעבוד על פי מדדים ידועים, לדוגמה כמות תקלות שנפתחו לגרסה מסוימת של פיתוח, או החומרה של תקלות שנפתחה,
או מה הרמה של התקלות שהן תקלות מסוג קונפיגורציה, כל מיני דברים שבעצם יקלו עלינו לדעת מה מצב בעצם התוכנה הנבדקת. תמיכה בבחירה וביישום של כלים שיתמכו בתהליך הבדיקות, כולל המלצה על תקציב לבחירת כלי, הקצאת זמן ומאמץ לביצוע פרויקט ניסיוני, פיילוט לכלים שייבחרו ותמיכה שוטפת לשימוש בכלים. זאת אומרת כל
ארגון שמכבד את עצמו יצטרך לבחור כלי שדרכו ייפתחו תקלות, דרכו ינוהלו הטסטים, יריצו את הטסט עם הסבבים ויהיה דו"ח, בעצם דו"ח ריצה ודו"ח התקדמות של הבדיקות.
על הגיוס הזה של הכלים וההטמעה של הכלים אחראי מנהל הבדיקות. החלטה על יישום סביבות בדיקה הוא צריך לדאוג שתהיה סביבה תקינה, סביבה שאפשר לבדוק אותה.
קידום הבודקים ותמיכה בהם, פה אנחנו מדברים על הנושא של מנהל בדיקות כמנהל של צוות של בודקים, שצריך לדאוג שהצוות יהיה מקצועי, ויעשה את העבודה כמו שצריך, פיתוח כישורי הבודקים והקריירה שלהם, המשך של הסעיף הקודם.
הדרך בה מיושם תפקיד מנהל הבדיקות משתנה בהתאם למחזור חיי התוכנה בארגון.