Binding Configuration
פרקי ההרצאה: Binding Configuration
תמלול ההרצאה: Binding Configuration
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «Binding Configuration» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
כאשר בחרנו ביינדינג אנחנו יכולים עכשיו להגדיר קונפיגורציה נוספת עבור הביינדינג. כל מיני פרופרטיב שמגדירים דברים נוספים עבור הביינדינג שבחרנו.
בואו נסתכל איזה אפשרויות יש לנו. אז יש לנו פה כרגע את הביינדינג שבחרנו Basic HTTP Binding, ולאחר מכן אני רואה שאם אני פותח את המשתנה ביינדינג יש לנו פה עוד כל מיני הגדרות שאנחנו יכולים להגדיר שמתארות כל מיני דברים עבור תקשורת הנתונים.
בואו נעבור על כמה מהם ונראה מה הם בדיוק. יש לנו פה אפשרות להגדיר האם מותר לשרת לקבל קוקיז ואם כן הוא שולח אותם לקליינטים השונים. זאת אומרת שאם הקליינט אנחנו יודעים שהוא עובד לדוגמה ב-Web Service והוא שולח לנו קוקי מסוים ואנחנו יכולים לאשר לקבל אותו ולשלוח אותו בחזרה לקליינטים השונים או גם
לאותו קליינט כמובן. יש לנו כאן אפשרות של bypass proxy on local. מה זה אומר? אם השרת קיים באיזשהו מחשב וקיים לנו גם לקוח על אותו המחשב ספציפית, האם אנחנו רוצים שהלקוח ישתמש בפרוקסי שנוצר או שיעקוף אותו וישתמש ישירות במחלקות של השרת?
אז אם אנחנו מגדירים את זה כ-true, אז אנחנו בעצם עקפנו את הפרוקסי רק במחשבים שהם לוקאליים, כלומר נמצאים באותו המחשב שרץ השרת. יש לנו לאחר מכן מספר הגדרות שקשורות ל-timeouts.
בואו נסתכל על ההגדרות השונות. לדוגמה Close timeout זה בעצם מציין כמה זמן אנחנו מאשרים שיעבור מבחינת timeout for a connection to close before the transport raises an exception כלומר אם יש לנו איזשהו קונקשן מהשרת שנפתח כמה זמן אנחנו מאשרים לו שהוא ייסגר דברים נוספים שקשורים לטיימאוט יש לנו כאן בעצם ארבעה דברים Open timeout כמה זמן אנחנו מאשרים לקונקשן
שהוא ייפתח כלומר עד שהוא נפתח ברגע שהוא מתחיל לקבל לדוגמה הודעה מסוימת. Receive timeout. כמה זמן אנחנו מאשרים לקונקשן שהוא יישאר פתוח בלי לקבל הודעות נוספות עד שהוא נסגר אוטומטית.
ויש לנו send timeout שמתאר לנו for a right operation to complete before the transport raises an exception. כלומר, כמה זמן אנחנו מאשרים שתתבצע הכתיבה עצמה ללקוח.
הגדרות נוספות שיש לנו זה הגדרות שקשורות ל-buffer. יש לנו כאן Max Buffer Pool Size ו-Max Buffer Size. בואו נתחיל עם Max Buffer Size.
כאשר אנחנו מקבלים הודעה אז המידע נרשם לתוך באפר שזה אזור זיכרון ששומר זמנית את ההודעה עד שהוא באמת מעביר אותה. ו-Max Buffer Size אומר לנו כמה המקסימום של הבייפר שאנחנו רוצים.
אם הבאפר כמובן הוא קטן מדי אז מה שקורה זה שההודעות מתחילות להיכתב מיד כשהן מגיעות וכשהבאפר מתמלא אם הבאפר הוא גדול מדי הוא