סיכום על RIPv1 ועל RIPv2

תמלול ההרצאה: סיכום על RIPv1 ועל RIPv2

הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «סיכום על RIPv1 ועל RIPv2» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.

1. 00:19

   בסרטון הזה אנחנו נתרכז בפרוטוקולי Distance Vector, נדבר על ריפט ורז'ן 1, מה ההבדל בינו לבין ריפט ורז'ן 2. נדבר קצת על בעיית ספירה לאינסוף, כשיש לנו סרט שממש מדגים את זה, רק נזכיר את זה בשתי מילים, ונדבר על AGRP ו-EIGRP.

2. 00:38

   זה בעצם יותר סרטון תיאורטי שמסכם את הנקודות החשובות. יפה מאוד. אז קודם כל, בעיית ספירה לאינסוף שקיימת ב-Distance Vector, למעשה ב-Distance Vector כל אחד צועק "אני מכיר" איך להגיע ליעד, ולא מספר איך הוא רוצה להגיע לשם,

3. 00:58

   ולפעמים קורה מצב שאני מתכוון להגיע דרך השכן שלי, והשכן מתכוון בדיוק להגיע דרכי, ואנחנו מבלבלים אחד את השני כשאנחנו לא מספרים בעצם איך אנחנו מתכוונים בדיוק להגיע לשם.

4. 01:11

   ואז נוצרת בעיה של ספירה לאינסוף, שכל אחד מפנה לשכן והפאקט רץ הלוך חזור, ולכן הוחלט שאחרי 16, נניח בריפ אחרי 16 קפיצות זה נקרא שהרשת לא זמינה, אחרת זה היה נמשך לעד.

5. 01:28

   אז יש טכנולוגיה של Split Horizon שראינו בסרט הנפרד שמוקדש לבעיית ספירה לאינסוף, שנתב לא מפרסם ניתוב חזרה דרך כרטיס רשת שממנו הוא קיבל אותו במקור. זאת אומרת, ראוטר לא מפרסם לאותו אחד ששלח לו את מה שהוא שלח לו למעשה בשבילו לבלבל אותו.

6. 01:48

   זה נשמע די טריוויאלי בעולם שלנו, אבל לראוטרים צריך כל דבר לכתוב קוד. ו-Route Poisoning זה למעשה הודעת Update, הודעת עדכון שראוטר שולח ברגע שרשת נופלת ומודיע לכולם שהראוטינג שלה ומספר הקפיצות שלה הוא ישר 16 וזה אינסוף.

7. 02:13

   זאת אומרת כאשר רשת נופלת לשלוח הודעת עדכון על כך, הודעה במספר האופים לרשת היעד שווה ל-16 אינסוף, מעין להרעיל את הניתוב.

8. 02:22

   הבעיה בכלל של כל הסיפור הזה של ספירה לאינסוף, בכלל כל הסיפור הזה של ריפשטיין לוקח הרבה זמן לרשת להתייצב. ראינו שזה שלוש דקות, עד שהוא מחליט שהרשת בכלל לא זמינה, 240 שניות עד שהוא מוריד את זה בכלל מרגע שהיא לא הייתה זמינה, אחרי 180 שניות שהוא חיכה לראות האם היא חיה או מתה,

9. 02:48

   אחרי שהוא החליט שטוב, היא לא זמינה, לוקח לו עוד 240 שניות, זאת אומרת 180 ועוד 240 עד שהוא מוריד אותה מטבלת הניתוב. זה הרבה מאוד זמן.

10. 02:58

    יפה. בואו נדבר על הבדלים בין ריפ ורז'ן 1 לריפ ורז'ן 2. ריפ וירג'ן 1 וריפ וירג'ן 2 עכשיו לפני שאני עובר לזה אני רציתי להגיד לכם לגבי השקופית הקודמת שהבעיה הכי גדולה שעד שהרשת לא התייצבה עד שהיא לא הגיבה כל הפקטים סתם נשלחים לראוטר סתם חוזרים חזרה ותופסים רוחב פס אתם מבינים

11. 03:22

    לדוגמה מישהו פנה לקובץ או מישהו עשה פינג הפינג הזה רץ הלוך חזור הלוך חזור סתם אוקיי אז ותופס רוחב פס אז ככה מה השכלולים של ריפ וירג'ן 1 וריפ וירג'ן 2 מה ההבדל ביניהם? קודם כל ריפ ורג'ן 1 עושה ברודקסטים ריפ ורג'ן 2 משדר לכתובת מולטי-קאסטית כתובת IP 224.0.0.9 כן אתם יודעים 224 זה כתובת מולטי-קאסט שזה אומר מי שרוצה שיקשיב מי שלא רוצה שלא יקשיב

12. 03:50

    בניגוד לברודקאסט של ריפ ורג'ן 1 שכולם כולם חייבים להקשיב לו ואסור להתעלם ממנו אז זה סתם מעמיס ומי שלא רוצה לא יכול להתחמק מזה ככה בנו בעצם הברודקאסט זה הרעיון שלו זה כמו צעקה בכיתה כולם להקשיב לי ואז גם אם אני מדבר משהו שלא קשור לתלמיד מסוים הוא עדיין מקשיב לי כי צעקתי והוא צריך להיות קשוב.

13. 04:17

    אז ריפ ורשן 2 מולטי קאסט ריפ ורשן 1 ברודקאסט. הלאה ריפ ורשן 2 תומר באורך משתנה של סאבנט מאסק אורך משתנה של סאבנט מאסק שמנהל רשת יכול לקבוע איזה סאבנט מאסק שהוא רוצה סלאש 27 סלאש 30. זה נקרא vlsm variable length אורך משתנה של סאבנט מאסק vlsm variable length והוא גם משדר את הסאבנט מאסק

14. 04:42

    הזה בתוך חבילת העדכונים שלו לעומת ריפ ורג'ן 1 שהוא לא משדר את הסאבנט מאסק בתוך חבילת העדכונים הוא פשוט משדר את ה-IP ומתוך ה-IP תגזור לבד את הסאבנט מאסק להזכירכם VLSM והסאבנט מאסק באורך המשתנה הופיע רק נראה לי בשנת 93 בעולם כתקן אבל כתובות ה-IP בכלל הופיעו בשנות ה-80,

15. 05:09

    81, 80 הופיעו כתובות IP. אז מ-80 עד 93 סאבנט מאסק היה קבוע והוא היה נגזרת של כתובת IP. אם אתה אומר לי כתובת עד 127 זה חייב להיות קלאס A, זה חייב להיות 255 פעם אחת ולא היה צורך לשדר את זה על הקו.

16. 05:30

    אז רק ב-93 נתנו אפשרות למנהל רשת לבד לקבוע את האור של סאבנט מאסק ואז ריפרז'ן 2 תומך בזה, ריפרז'ן 1 לא תומך בזה. העדכונים של שניהם בעצם, גם של ורז'ן 2 וגם של ורז'ן 1, כולל את כל טבלת הניתוב. הוא לא משדר רק את מה שהשתנה, הוא משדר את כל טבלת הניתוב תמיד.

17. 05:57

    דרך אגב, זה השכלול של EGRP של סיסקו. EGRP של סיסקו, שנגיע אליו בהמשך, משדר רק את מה שהשתנה. ריפ לא, ריפ תמיד משדר הכל. הלאה, ריפ מאפשר לואוט בלנסינג במקרה של אותו מטריק.

18. 06:12

    לאותו יד יש אותו מטריק, אז הוא עושה להם לואוט בלנס. כן, זה אומר מפזר עומסים אחד שמאל, אחד ימינה.

19. 06:18

    זאת אומרת, אם אין נתיב אחד שהוא עדיף, אז הוא מפזר עומסים. יש לנו סרט נפרד שאני מדגים את זה. יפה מאוד. הלאה, גם ב-reference 1 וגם ב-reference 2, בכל פאקט של עדכונים שנשלח אפשר עד 15 נתבים.

20. 06:35

    אני חושב שזה 25. אה, סליחה. מה שאני מדבר איתכם זה הנקודה האחרונה, מוגבל ל-15 ניתובים בכל פאקט שנשלח לשכנים. כן, הנקודה האחרונה מדברת על זה שהוא מוגבל ל-25 ניתובים שנשלחים בחבילת עדכון ברגע שיש לי נניח בטבלת ניתוב, אני רוצה לשלוח את כל טבלת הניתוב שלי

21. 07:00

    ויש לי נניח שם 100 ראוטינגס, כאילו 100 שורות,