PracticU

רשומת SPF - הגנה נגד פישינג - DNS

בלי כתוביותעם כתוביות
PracticU › קורס SOC - מיישם הגנת סייבר › רשומת SPF - הגנה נגד פישינג - DNS
מילון מושגים:
פישינג - ניסיון הונאה שבו תוקף מתחזה לגורם מהימן כדי לגרום לקורבן למסור פרטים רגישים כמו סיסמאות.
פרוטוקול - מערכת כללים מוסכמת שקובעת כיצד מכשירים או תוכנות מתקשרים ומחליפים מידע, למשל HTTP או TCP.
SMTP - הפרוטוקול הסטנדרטי לשליחת דואר אלקטרוני בין שרתי דואר.
nslookup - פקודה לבדיקת רשומות DNS, שמאפשרת לברר לאיזו כתובת IP מתורגם שם מתחם.
IPv6 - הדור החדש של פרוטוקול IP, עם מרחב כתובות גדול בהרבה מ-IPv4, שנכתבות בפורמט הקסדצימלי.
IPv4 - הגרסה הרווחת של פרוטוקול IP, שבה כתובת מורכבת מארבעה מספרים בין 0 ל-255.
דפדפן - תוכנה שמציגה דפי אינטרנט ומריצה את הקוד שבהם, ומאפשרת לגלוש בין אתרים, למשל Chrome או Firefox.
ספאם - הודעות דואר או מסרים לא רצויים שנשלחים בהמוניהם, לרוב פרסום או ניסיונות הונאה.

רשומת SPF - הגנה נגד פישינג - DNS

בשיעור זה ממשיכים בהכנות הטכניות לפני התקיפה ועוסקים בהגנה נגד מכתבי פישינג, מבינים את חולשת התחזות בפרוטוקול המקורי של האימיילים, לומדים איך עובד ה-DNS והרשומות שלו, ורואים בפועל איך רשומת SPF מונעת התחזות לשולח האימייל.
נושאי הסיכום המוצגים בשיעור:
1. בעיית ההתחזות באימיילים: כל מי שפונה לשרת האימיילים יכול לקבוע לבד איזה שם שולח יופיע במכתב, כך שנמען מקבל מכתב שנראה כאילו נשלח מנטפליקס ומבקש לעדכן פרטי אשראי, בזמן שהוא בכלל לא מהם, וזו בעיית הפישינג הגדולה.
2. השורש בפרוטוקול SMTP: תקן ה-SMTP הומצא לפני כארבעים שנה, בזמן שלא היו האקרים, ולכן לא היה בו שום מנגנון שבודק אם השרת שמתחבר אלינו ומצהיב שהוא נטפליקס באמת דובר אמת, וכך נוצרה בעיית ההתחזות בעידן המודרני.
3. הפתרון ברשומות DNS: כדי לפתור את הבעיה המציאו רשומות DNS שמאפשרות לבודק האם השרת שפנה אלינו הוא באמת השרת האמיתי, וזו אחת משתי ההגנות הקיימות כיום נגד פישינג, כשההגנה השנייה היא DKIM שיילמד בשיעור הבא.
4. איך עובד ה-DNS: עם פקודת NSLOOKUP אפשר לתשאל את שרת ה-DNS ולקבל את כתובות ה-IP שמאחורי שם אינטרנט, רואים שאתר יכול להיות מאחורי כמה כתובות לגיבוי וגם מאחורי כתובות IPv6 בנוסף ל-IPv4, וכך הדפדפן יודע לאן להתחבר בפועל.
5. סוגי רשומות: ב-NSLOOKUP אפשר לציין סוג של רשומה, כאשר ברירת המחדל היא רשומה מסוג A שמחזירה כתובות IPv4, וכך מתשאלים סוגים שונים של רשומות בשרת ה-DNS.
6. רשומת MX: ב-DNS מפורסמות לא רק כתובות של שרתי ווב אלא גם רשומות של שרתי מייל, רשומת MX אומרת לאילו שרתים לשלוח את האימיילים של הדומיין ובאיזה סדר עדיפות, השרת הראשון קודם ורק אם הוא נפל ממשיכים לשרת הבא.
7. רשומת SPF ומה היא מפרסמת: רשומה מסוג TXT בשם SPF מודיעה לכל מי שמתעניין מי הם השרתים המורשים לשלוח אימיילים בשם הדומיין, והצד המקבל יכול לבדוק אם השרת ששלח לו את המכתב באמת שייך לדומיין שהוא מצהיב עליו.
8. בדיקת SPF בפועל: מתשאלים את ה-DNS על רשומת ה-SPF של גוגל, רואים שהיא מכילה הפניות include לשלושה מאגרי רשומות שונים, ממשיכים לבדוק כל אחד מהם ומגלים שם ממש כתובות IP של שרתי הג'ימייל שמותר להם לשלוח אימיילים, וכל השאר נחשבים מתחזים.
9. איך הצד המקבל בודק: כשמישהו מנסה לשלוח אימייל בשם הדומיין, הצד המקבל רואה את כתובת ה-IP האמיתית שמתחברת אליו, עוצר ובודק ב-DNS אם הכתובת הזו נמצאת ברשימת ה-SPF של הדומיין, ואם לא, מדובר בהתחזות.
10. החלטת הצד המקבל: אם השולח מורשה אין בעיה והמכתב עובר, ואם לא, הצד המקבל יכול לדחות את המכתב או להכניס אותו לג'אנק, ההחלטה על הטיפול בידיו, אבל יש לו אמצעי מוגן לבדוק אם מי שפתח חיבור אליו באמת מורשה לשלוח אימיילים בשם האחר.
סיכום:
בשיעור זה הבנו מדוע נוצרה בעיית ההתחזות באימיילים ומדוע פרוטוקול ה-SMTP המקורי לא כלל הגנה מפניה, למדנו איך ה-DNS עובד ואילו רשומות הוא מפרסם, מרשומות A ו-AAAA ועד רשומת MX לשרתי המייל, וראינו בפועל איך רשומת ה-SPF מפרסמת את רשימת השרתים המורשים לשלוח אימייל בשם הדומיין, כך שהצד המקבל יכול לאמת כל שולח ולדחות או לסמן כספאם מכתבים שבאים משרתים שאינם ברשימה, ובשיעור הבא נמשיך להגנת ה-DKIM.
SR13613HE

פרקי ההרצאה: רשומת SPF - הגנה נגד פישינג - DNS

  1. 00:00

    בעיית זיוף השולח באימייל

  2. 00:59

    SMTP ללא מנגנון אימות

  3. 01:37

    פקודת NSLOOKUP ורשומות DNS

  4. 02:30

    רשומת A מול AAAA

  5. 03:23

    רשומת MX לשרתי דואר

  6. 04:01

    רשומת SPF נגד התחזות

  7. 04:56

    בדיקת SPF של google.com

תמלול ההרצאה: רשומת SPF - הגנה נגד פישינג - DNS

הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «רשומת SPF - הגנה נגד פישינג - DNS» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.

  1. 00:02

    שלום לכולם, אנחנו בפרק השני של הכנות לפני שקורא את כל התקיפה עלינו, איך אנחנו מתכוננים מבחינה טכנית. ואחת ההגנות הכי חזקות שאפשר לעשות זאת הגנה נגד מכתבי פישינג.

  2. 00:16

    מה הבעיה בעולם של אימיילים? הבעיה היא שכל מי שפונה לשרת שלי ומעביר לו אימייל, יכול לקבוע לבד איזה שם של שולח יופיע בתוך המייל, וזה יצר בעיה של התחזות, של פישינג.

  3. 00:32

    נניח אני מקבל אימייל חשבון נטפליקס שלי נחסם כי פרטי אשראי לא מעודכנים כנס ללינק תעדכן פרטי אשראי אני רואה שנטפליקס שלחו לי את האימייל אז אני מאמין לזה אבל האמת זה בכלל לא נטפליקס אבל אי אפשר לדעת כי כשמישהו התחבר לשרת האימיילים שלי כדי להעביר את המכתב הוא הודיע שזה נטפליקס בפרוטוקול המקורי בשפה

  4. 00:54

    המקורית של האימיילים בתקן שנקרא smtp שהמציאו אותו לפני 40 שנה לא היה מנגנון שבודק שהשרת שמתחבר אליי לא משקר.

  5. 01:06

    פשוט לא חשבו על המנגנון הזה לפני 40 שנה. וככה נוצרה בעיית התחזות בעידן המודרני. וכדי לפתור את בעיית הפישינג הזאת, שהייתה במשך עשור בעיה הגדולה ביותר, המציאו רשומות DNS שמולם אני בודק האם השרת שפנה אליי זה באמת השרת האמיתי.

  6. 01:26

    אז למעשה, זאת אחת משתי הגנות הקיימות היום נגד פישינג. על ההגנה השנייה נדבר בסרטון הבא. בואו עכשיו נבין איך עובד ה-DNS ואיך עובדות הרישומות בתוך ה-DNS.

  7. 01:37

    יש לנו פקודת NS-LOOKUP ואני יכול להגיד לו NS-LOOKUP www.practicue.com ואז הוא אומר לי מי הם שרתים של Practicue. אז במקרה של השאלה הזאת מי זה Practicue.com הוא עונה לי ש-Practicue.com זה IP כזה וגם האתר של פרקטיקיו.קום נמצא מאחורי גם ה-IP הזה. במקרה שאחד השרתים ייפול, יש שרת גיבוי.

  8. 02:01

    יותר מזה, גם פרקטיקיו.קום נמצא מאחורי IPv6. זאת אומרת, זה IP גרסה 4, זה IP גרסה 6. יש לקוחות שעובדים ב-IPv6, כמו פלאפונים לדוגמה, ויש לקוחות יותר ישנים שעובדים עם IP גרסה 4. בכל מקרה, מאחורי כל שם באינטרנט יש כתובת IP.

  9. 02:21

    ככה הדפדפן יודע בדיוק לאן להתחבר. כשאני כותב NSLOOKUP אני גם יכול לציין טייפ סוג של רשומה וברירת מחדל זה רשומה מסוג A שזה מה שראינו עד עכשיו, זאת תהיה אותה תוצאה A זה כתובת IPV4, A יהיה A ארבע פעמים, זה IPV6 אז פקודת NSLOOKUP עוזרת לנו לתשאל, לדבר עם שרת DNS בשרתי DNS מפורסמות

  10. 02:45

    רשומות של שרתי Web, שרתי אינטרנט של Practicute.com ככה למעשה הדפדפן יודע לאן להתחבר כשאתם רושמים בדפדפן www.practicu.com הדפדפן מאחורי הקלעים עושה שאילתות DNS כמו שעשינו עם NS-LOOKUP הוא פונה לשרת DNS כדי לקבל כתובת IP וכשיש לו כתובת IP הוא מתחבר לאתר Web של Practicu לאתר

  11. 03:11

    אינטרנט שלנו ב-DNS מפורסמות לא רק כתובות IP של שרתי Web של אתרי אינטרנט מפורסמות שם גם רשומות של שרתי מייל, לאן לשלוח אימיילים, מכתבים, לאיזה כתובת IP. כשמישהו רוצה לשלוח אימייל לפרקטיקיו.קום הוא מחפש רשומת MX. ורשומת MX אומרת שאתר פרקטיקיו.קום מקבל אימיילים בשרתים האלו, לפי הסדר, השרת

  12. 03:36

    הראשון, מספר 10, זה השרת שאליו צריך לשלוח, אם הוא נפל רק אז זה שרת מספר 20. עכשיו אנחנו חוזרים לבעיית ההתחזות. והיה בהתחזות שמישהו יכול לפתוח סשן, שיחה, מול השרת שלי, מול שרת המיילים שלי, ולהגיד שהוא נטפליקס.

  13. 03:56

    כי בפרוטוקול המקורי של SMTP, של המיילים, לא היה שום מנגנון הגנה נגד התחזות, נגד שקרים, כי לפני 40 שנה בכלל לא היו האקרים. אז איך בכל זאת אפשר למנוע את ההתחזות?

  14. 04:09

    בשביל זה המציאו רשומות מסוג TXT, למעשה יש לנו שלוש רשומות כאלו, ואחת מהן נקראת SPF. הרשומה הזאת מודיעה לכל מי שרוצה להתעניין בזה מי הם שרתים של פרקטיקיו שרשאים לשלוח אימיילים זאת אומרת הצד השני שהולך לקבל אימייל מפרקטיקיו יכול לבדוק האם השולח ההוא האם השרת ההוא ששלח לו אימייל הוא באמת שייך לפרקטיקיו

  15. 04:35

    אם איזשהו האקר ישלח אימייל למישהו אחר ויגיד שהוא פרקטיקיו המישהו אחר הזה ייכנס לכאן לדי.אן.אס יעשה את השאילתה הזאת ימצא את ה-SPF ויבדוק האם כתובת IP של השרת ההוא נמצאת כאן ברשימה ואם היא לא נמצאת כאן ברשימה אז יש לנו כאן מקרה של התחזות למעשה רשומה הזאת מפרסמת את השרתים שמותר להם לשלוח אימיילים בשמו של אתר פרקטיקיו

  16. 05:06

    מה זה הרשומה הזאת? בוא נעשה עכשיו עליה בדיקה נשאל את ה-DNS מי זה כף תחתון SPF google.com דרך אגב רשום פה ב-SPF שמותר לשלוח אימיילים בשם של פרקטיקיו לשרתים שרשומים כאן, תכף נראה מי רשום כאן, ולכל האחרים אסור ריג'קט אול.

  17. 05:26

    מי שלא כאן, הוא סתם מתחזה לפרקטיקיו. בואו נראה מי זה spf.google.com. אנחנו רואים שבתוך spf.google.com, בתשובה, כתוב שיש הפניה, עוד פעם, אינקלוט זה הפניה

לקורס המלא: קורס SOC אונליין – מיישם הגנת סייבר

ההרצאה הקודמת: הכנות לפני התקפת סייבר

ההרצאה הבאה: רשומת DKIM - הגנה נגד פישינג - DNS

הרצאות קשורות מקורסים אחרים

  • הגנה נגד DNS spoof עם HTTPS - חלק 1
  • XSS - הגנה נגד פריצה לאתר
  • רשומות DNS
  • הגנה מהתקפות XSS

קורסים נוספים במסלול

  • קורס סייבר למתחילים - Hacking - בדיקות חוסן תשתיתי ופריצה ל-Windows 10/11 - קורס זה נדרש למבחן ההסמכה היוקרתי OSCP
  • קורס פריצה ומבדקי חדירה לתשתית ארגונית - בדיקות חוסן מתקדמות ל-Active Directory - קורס זה נדרש למבחן ההסמכה היוקרתי OSCP
  • קורס פריצה ומבדקי חדירה לאתרי אינטרנט - בדיקות חוסן לאתרים - Web Pentesting - קורס זה נדרש למבחן ההסמכה היוקרתי OSCP
  • קורס סייבר והאקינג ל-Android - פריצה לטלפונים ואפליקציות אנדרואיד - בודק חוסן - Mobile App Pentesting