
Library SeleniumLibrary), פותחים * Test Cases * ומשתמשים ב-Open Browser, שמקבל כתובת URL וסוג דפדפן. זה אותו דבר כמו בקוד Selenium עם go to URL, אבל קריא הרבה יותר.Given (שלב מקדים, למשל המשתמש לא מחובר), When ו-Then (למשל תוצאות החיפוש מכילות את המוצר הרלוונטי). זה ה-Gherkin, והוא מסייע לסטנדרטיזציה של הטסטים. Robot אינו מתחרה של Cucumber אלא דרך לממש אותו, ואפשר לשלב את Gherkin בתוך Robot.הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «רובוט VS סלניום» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
השאלה שאני רוצה להתייחס אליה בסרטון הקרוב הוא היחס בין רובוט פריימרוק לבין סלניום. הרובוט מקושר לספריות טייזר. חלק מהספריות הן built-in מובנות בתוך הרובוט פריימרוק וחלק הן ספריות טייזר חיצוניות.
מה זה אומר שימוש בספריית טייזר פנימית או חיצונית? זה אומר שאני יכול להשתמש במילת מפתח ב-Keyword שכתבו בספריית טייזר ולשלב אותה בתוך הסקריפט שלי ברובוט בצורה קלה וידידותית.
כך גם סלניום שהיא ספריית טייזר חיצונית. המשתלבת עם הרובוט פריימרוק והיא באה עם הקיוורדס שלה, עם הקיוורדס שעוזרות לנו להתממשק בעצם עם דפדפנים, למעשה עם דפדפנים ולבצע פעולות מול הדפדפנים כמו לחיצה על כפתור, הזנת טקסט, בחירה מרשימה,
וידוא ערך בתוך שדה מסוים, וידוא הימצאות של איזשהו אלמנט, ווב אלמנט בדפדפן וכדומה, אנחנו נראה את זה עוד הרבה בדוגמאות בהמשך. כשאנחנו מדברים על סלניום, הרבה פעמים מדברים על סלניום טהור, סלניום גולמי.
מה זה אומר? סלניום בא, בלי קשר לספריית העזר שמשתלבת ברובוט, אנחנו רואים שהוא מאוד מאוד מאוד קוד אוריינטד.
כל זה טוב ויפה ועושה את העבודה, אבל הוא מאוד מאוד אוריינטד של פיתוח, והרבה פעמים זה קצת מקשה עלינו כבודקים שרוצים להגיע כמה שיותר מהר לבדיקה ולא לעבור את הדרך של הקוד, מימוש של ממש קוד גולמי.
זה טסט של רובוט. שימו לב איזה אסתטי הטסט הזה, כמה הוא קריא. אז יש לנו את ההכרזה על שימוש בספרייה החיצונית, ספריית עזר חיצונית סלניום, ליברי, יש לנו את ההכרזה על תחילת קטע של טסט קייסס, ואז יש לנו את הכותרת של הטסט קייסס, ואז אנחנו משתמשים פה בקי-וורד.
הקי-וורד הזה הוא אותו קי-וורד בדיוק שעושה שימוש בסלניום, כלומר הוא קי-וורד של סלניום, ומה הוא אומר? מאוד מאוד ידידותי, מאוד פשוט, אופן בראוזר, והוא מקבל כפרמטר את ה-URL שאנחנו רוצים לפתוח ואת סוג הדפדפן. תראו כמה קריא וכמה פשוט זה.
בלי כל החלק הזה של הקוד והדברים האלה שנתקלנו בהם פה, אתם רואים ממש, אנחנו עושים בדיוק אותו דבר.
הקטע של ה-go to URL הוא עושה בדיוק אותו דבר, אבל כשאנחנו עושים את זה דרך רובוט פריימוורק, הכל הרבה הרבה יותר קריא, האופן בראוזר, תראו כמה הוא קריא.
לסיכום, הרובוט פריימוורק הוא יותר Keyword Driven לעומת הסלניום הטהור, הסלניום המקורי