
mongod --port מפעיל את השרת עם פורט. פורט ברירת המחדל הוא 27017.show dbs מציג דאטאבייסים, ו-use <db> מתחבר לאחד מהם.show collections מציג collections, שהם המקבילה לטבלאות.mongo --help מציג עזרה מקומית, ואפשר לדפדף עם more. הכי טוב לקרוא את ה-Manual באתר.edit פותח את קובץ ההגדרות.net start ו-net stop מתחילים ועוצרים את שירות MongoDB.db.stats() ב-JavaScript מציג סטטיסטיקות של הדאטאבייס.הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «מאפיינים מרכזיים של MongoDB» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
נעבור על המאפיינים המרכזיים שראינו עד כה בנושא של מונגו די.בי. את הטאטאבס ששוכב לנו בעצם במבנה של דוקיומנטס, כאשר כל הדוקיומנטסים במבנה פתוח של ג'ייסון, ניתן לקריאה, לעבודה שוטפת מול מערכות חיצוניות, מול מערכות אחרות, ניתן לתשאול גם על ידי פקודות
של ג'אווה סקריפט, מבנה מאוד גמיש ולא ייחודי דווקא למונגו די.בי. כל מסמך יכול להכיל שדות תוכן שונים, אין לנו שום ארכיטקטורה או פרה-דיזיין של מבנה של רשומה.
רשומה יכולה להכיל בעמודה הראשונה את שם העובד ובעמודה השנייה את שם המשפחה ובעמודה השלישית את ה-birthdate, ואילו רשומה אחרת בעמודה הראשונה כבר מכילה את ה-birthdate, מכילה את תאריך הלידה ומכילה עוד מידע אחר ונתונים אחרים.
אין לנו שום אילוץ או שום מבנה אחיד בין הרשומות עצמם בתוך דוקיומנטס אחד. לכן אנחנו לא קוראים לרשומות עצמם כרשומות אלא בעצם אנחנו קוראים לכל רשומה כדוקיומנטס כי כל רשומה היא מסמך בפני עצמו כפי שראינו כאן בטרמינולוגיה כל רשומה כל רקורד זה הדוקיומנטס ולכן רשומות שונות או דוקיומנטס שונים בעלות מבנה שונה,
אפילו שהם תחת אותו קולקשן. אם עברנו כרגע לטרמינולוגיה הספציפית של מולגו דיבי. אין אחוות אחידות בין כל המסמכים שנמצאים בתוך הקולקשן, זה חזרה על אותו דבר.
אין השבתה במקרה של הוספה או שינוי של אופי של שדה, כל דבר הוא ספציפי לאותו דוקיומנטס והוא לא מפריע לכולם. היתרון שיש לנו כאן אפשרות לעבוד מול אינדקסים על מנת לשפר ביצועים.
אין לנו שום מבנה נתונים, יש לנו אפשרות לדחוס את הנתונים, מאחר והנתונים עצמם נמצאים במבנה של ג'ייסון, אז יש לנו אפשרות ליצור איזושהי דחיסה שלהם בהמשך.
אנחנו נראה גם שימוש בהיררכיה של הנתונים, אנחנו נראה כיצד אנחנו עובדים מול מונוגו-דיבי גם מול שפות אחרות. כיצד אנחנו עובדים עם מונגו די.בי?
אז בשלב הראשון נראה כדי להתחבר לתוך האתר של מונגו די.בי. אנחנו נתקין את מונגו די.בי כסרבר אצלנו לוקאלית, ונעבוד איתו דרך ה-Command Line.
לחלופין, אנחנו גם לא רק נתקין, אלא נעשה עבודה נוספת בצורה מקבילה ללא התקנה, אלא על ידי זה שנעבוד דרך Atlas, כלומר דאטאבייס שנמצא בתוך הענן, וממילא ברגע שנעבוד דרך האטלס לא נתחבר גם דרך הקומנדליין, זאת תהיה תצורה מקבילה שאנחנו נעשה, אלא על ידי תוכנה שנקראת קומפאס, גם היא של מונגו דיבי,
של החברה עצמה, ואיתה אנחנו נוכל להתחבר בצורה גרפית ונוחה יותר על מנת לראות את הדאטאבס שהתקנו אותו באטלס. אז כאמור מדובר כאן על עבודה מקבילה שונה לחלוטין, פעם אחת דרך הקומנדליין, פעם אחת דרך כלי גרפי, פעם אחת נעשה זאת לוקאלית, לוקאל,
מקומית להתקין את השרת עצמו, ופעם אחרת נעשה זאת דרך הענן, דרך האטלס עצמו. ומיד אנחנו עוברים לדמו עצמו, רק לפני זה, כשאנחנו מתחברים לתוך השרת עצמו, כשאנחנו רוצים לציין אותו, אז החיבור הוא דרך ה-CommandLine, יהיה דרך פקודת MongoD מינוס פורט שאנחנו מציינים את הפורט, כאשר הפורט הדיפולטי
של העבודה מול MongoDB זה 27,017 ולהלן אוסף של פקודות שבהן אנחנו נשתמש על מנת לתשאל מידע כזה או אחר או על מנת לקנפג את קובץ הקונפיגורציה שלנו, על מנת להתחיל את הסרוויס, על מנת לסיים אותו, פקודות שאנחנו נשתמש בהן בהמשך, במהלך הדמו.
show dbs ו-show collections אלו הן פקודות שבהן אנחנו מציגים מהם הדאטאבייסים שלנו,