פרוטוקול ניתוב ריפ - RIP
router rip מפעילים את הפרוטוקול, ו-network מכריז על הרשת לפרסום ומפעיל את RIP על הממשק שלה.version 2 מעבירה את RIP לגרסה 2.no auto-summary מבטלת זאת, כך שנשלח הסאבנט האמיתי.default-information originate מפרסמת את נתיב ברירת המחדל שמוביל לאינטרנט.show ip route, שמציג את הנתיבים שנלמדו דרך RIP, עם הסימון R והמטריק שלהם.פרקי ההרצאה: פרוטוקול ניתוב ריפ - RIP
תמלול ההרצאה: פרוטוקול ניתוב ריפ - RIP
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «פרוטוקול ניתוב ריפ - RIP» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שלום לכם, ניתוב דינמי באמצעות פרוטוקול ריפ על התקני סיסקו. בואו נראה איך הקסם קורה. בסרטון זה אני רוצה להסביר קצת את הבסיס של פרוטוקול ריפ.
בנוסף, אני רוצה להראות לכם איך מגדירים רשת ריפ בסיסית. בואו נדבר רגע אחד בקצרה על ניתוב כדי להיזכר בכלל במה מדובר.
הנה יש לנו ראוטר אחד שמחובר לראוטר 2 וכל אחד משני הראוטרים האלה מחובר לרשת משלו. בואו נגיד רשת 1, רשת 2, ורשת 3. כל אחד מהראוטרים, במידה ולא התערבנו בהם הנתבים, מכיר רק את הרשתות שמחוברות אליו.
ראוטר אחד מכיר את רשת 1 ואת רשת 2, כיוון שאלה מחוברות אליו. אז אם היינו רושמים את טבלת הניתוב שלו, היינו רואים בה רשת מסוג connected 1 ורשת מסוג connected 2, ואלה שתי הרשתות שהנתב מכיר.
ואילו נתב מספר 2 גם הוא מכיר שתי רשתות, את רשת 3 ואת רשת 2 וגם בטבלת הניתוב שלו היינו רואים שתי רשתות מסוג connected, רשת מספר 2 ורשת מספר 3. בעיקרון, נתבים שלא הופעלה עליהם תוכנת ניתוב כמו ריפ או לא הופעל עליהם ניתוב סטטי, לא מכירים אף רשת מלבד הרשתות המחוברות אליהם.
כלומר, ראוטר 2 לא מכיר את רשת 1 וראוטר 1 לא מכיר את רשת 3. בסרטון קודם הצגתי איך מגדירים נתיב סטטי, בא מנהל רשת ומגדיר לראוטר אחד ומספר לו, תשמע, יש לך רשת שלוש ומגיעים אליה כך וכך, בסרטון הזה אני רוצה לדבר על פרוטוקול ריפ שעושה את אותו הדבר אבל בצורה אוטומטית.
אז ניתוב דינמי, או מה שריפ עושה, או מה שכל פרוטוקול ניתוב עושה, זה דבר מאוד פשוט, ספר לחבריך את מה שאתה יודע.
וואו, ספר לחבריך את מה שאתה יודע. כלומר, אם ראוטר 4 מכיר את רשת 10 בצד אחד שלו, את רשת 172.30 בצד שני שלו ואנחנו רוצים להפעיל עליו פרוטוקול ניתוב.
מה שיקרה זה שראוטר 4 ייצור הודעה, ייקח את המידע שיש לו, רשת 10.0.0 ורשת 172.30.0, ייקח את המידע הזה, ישים אותה בתוך מעטפה נחמדה וישלח אותו דרך הרשת לשכן שלו, ראוטר 5. וראוטר 5 ייקח את ההודעה הזאת, יפתח אותה ויסתכל ויגיד, אה, רשת 172.30 אני מכיר,
אבל רשת 10 זה משהו חדש בשבילי. ואז הוא יוסיף לטבלת הניתוב שלו נתיב שהתקבל באמצעות ריפ, שאומר הנה רשת 10.0.0 והם מגיעים אליה מממשק fastetranet.0.0 כיוון שמשם קיבלתי את ההודעה על הרשת הזאת.
זה מה שכל פרוטוקול ניתוב עושה בגדול, ספר לחבריך מה שידוע לך. ריפ קיים בשתי גרסאות, שתי גרסאות כוכבית, גרסה 1 וגרסה 2. בהמשך אנחנו נדבר על ההבדלים בין שתי הגרסאות.
כוכבית אומרת שיש עוד מאחורי העניין הזה, אבל אנחנו לא ניכנס לזה בסרטון הזה. שני מונחים נוספים שאני רוצה לדבר עליהם לפני שאנחנו קופצים להגדרות הם המונחים הבאים.
הראשון הוא מתריק או בעברית עלות נתיב. כל פרוטוקול ניתוב שהוא מחשב את העלות של הנתיב ליעד. כלומר ראוטר 4 שרוצה להגיע ל-172.29 ונניח שהוספנו פה קו, צריך לחשב מה הדרך היעילה ביותר להגיע לרשת, האם יעיל לו לבוא מכאן או האם טוב לו יותר לבוא מכאן.
לכל פרוטוקול ניתוב יש את החישוב הזה, זה נקרא מטריק או עלות של נתיב, וריפ עושה את זה בצורה מאוד מאוד פשוטה, ריפ פשוט סופר נתבים בדרך ליעד.
וככל שיש פחות נתבים, כך הנתיב עדיף מבחינת ריפ. כלומר, שבמקרה הזה, אם חיברנו פה גם בין ראוטר 1, בין ראוטר 4 לראוטר 6, ואנחנו מחוברים גם דרך ראוטר 5, מבחינת ריפ הנתיב העדיף יהיה לעבור ישירות לראוטר 6, כיוון שיש פה רק ראוטר 1 בדרך ולא 1-2 בדרך כמו שיש
בנתיב השני. ריפ סופר קפיצות או מה שנקרא הופ קאונט. כמה קפיצות יש לנו עד היעד והוא מוגבל ל-15 קפיצות בסך הכל, באשר קפיצה מספר 16 היא הדרך של ריפ להודיע שלא ניתן להגיע לרשת היעד.
מונח נוסף שאני רוצה לדבר עליו הוא המרחק האדמיניסטרטיבי. האדמיניסטרטיבי. אוי, שזה נורא. המרחק האדמיניסטרטיבי, או באנגלית administrative distance, שזה מדד האמינות של נתיב כלשהו.
מדד האמינות של ריפ הוא 120. הוא לא נחשב פרוטוקול מאוד אמין. מדד האמינות בנוי באופן כזה שככל שהמספר של המדד נמוך יותר, כך הנתיב הוא אמין יותר.
אז רשתות מסוג connected, מדד האמינות שלהן הוא 0, הן הכי אמינות. אם משהו מחובר אליי, אז אני מאמין לו שהוא מחובר אליי, אני יודע שהוא שם, זה הכי הכי אמין בעיניי.
השני זה רשתות סטטיות שמגדיר מנהל הרשת, והן מקבלות את המדד 1. ראוטרים נוטים להאמין לבני אדם. אחרי זה יש לנו עוד כל מיני מדדים, בדרך אנחנו נפגוש את פרוטוקול EIGRP שמדד האמינות שלו הוא 90, נפגוש את פרוטוקול OSPF שמדד האמינות שלו הוא 110 ופרוטוקול RIP לבסוף הוא 120. מה שזה
אומר שאם נפעיל על ראוטר 4 שני פרוטוקולי ניתוב את EIGRP ואת RIP, ראוטר 4 יעדיף את הנתיבים שילמד באמצעות פרוטוקול EIGRP כיוון שהם אמינים יותר מבחינתו.
ועכשיו אחרי ששמנו את כל זה מאחורינו, אני חושב שאפשר להתקדם לענייני ההגדרות שלנו. אז בואו נלך קודם כל לראוטר 6. הנה ראוטר 6 שלנו, הוא יושב כאן, אנחנו רואים אותו כאן למטה, אנחנו נפעיל עליו את פרוטוקול ריפ ונגיד לו לפרסם את הרשתות שהוא מכיר.
אז דבר ראשון, בואו נראה אלף רשתות מכיר ראוטר 6 באמצעות הפקודה show IP route, ראוט שמציגה את טבלת הניתוב של ראוטר 6. ואנחנו רואים ככה, אלה הקודים שלנו ואלה הרשתות שאנחנו מכירים, אחת מהן היא 172.29.1.0 שמחוברת ישירות לפאסט אתרנט 0.1, הנה c זה connected, והרשת השנייה היא
172.31 שמחוברת ישירות לפאסט אתרנט 0.0, אנחנו רואים את זה גם בציור של הטופולוגיה. אז בשביל להפעיל ריפ אנחנו נעשה את הפקודה הבאה, configure terminal, ונגיד לו להפעיל ריפ ככה router rip.
וברגע שאני אומר לו enter אני בעצם מפעיל את התוכנה על הראוטר. הדבר הבא שאני צריך לעשות זה להגיד לראוטר אלו רשתות לפרסם. וכיוון שאנחנו רואים שהראוטר הזה מכיר את הרשת הזאת ואת הרשת הזאת, אלה הרשתות שאותן נרצה לפרסם באמצעות ריפ.
נגיד לו network, כלומר פרסם את רשת 172.29.1.0, זו אחת הרשתות שלנו, וברגע שנקליד על enter ריפ בעצם יופעל על הממשק הזה, שנמצא כאן, ויתחיל לשלוח הודעות דרך הממשק הזה לכיוון הזה עם הרשתות שאותן אנחנו מפרסמים.
אז הפקודה נטוורק עושה שני דברים, היא לא רק אומרת איזה רשת לפרסם, היא גם אומרת על איזה ממשק לפרסם את הרשת. הנה התחלנו. עכשיו בואו נפרסם את הרשת השנייה, פשוט חץ למעלה ונגיד לו 172.31.00.00 ועכשיו ריפ בעצם מתחיל לשלוח הודעות גם דרך הממשק הזה, לכיוון הזה.
ואנחנו יכולים לראות את ההודעות האלה אם נלך רגע ונלכוד את התעבורה. אז הנה ראוטר 6, בואו נסתכל מה קורה בממשק fast ethernet 0.00 שלו. ויש לנו כאן הודעה של ריפ, ואנחנו רואים שזה ריפ גרסה אחת, והנה הגיעה עוד אחת, ריפ שולח עדכונים בערך פעם ב-30 שניות.
כל 30 שניות הוא שולח עדכון, ואנחנו יכולים לראות מה יש לנו בתוך העדכון הזה שנשלח מהממשק של fasteternet 0.0 לכיוון router 5. אז אנחנו רואים שיש לנו כאן את הרשת הזאת שריפ מפרסם, ריפ מפרסם את 172.29.0.0 ומפרסם אותה לכיוון router 5. אבל שימו לב מה קורה פה.
172.29 זה רשת קלאס B שסיבנטו אותה באמצעות סאבנט מאסק של 24 ביט, הרשת האמיתית כאן היא 172.29.1.0 אבל ריפ לא שולח את המידע הזה. ריפ בגרסה 1 לא שולח סאבנט מאסק ולכן הוא יכול לשלוח רק עדכונים שמכילים את ה-Classful Network, את הרשת כפי שהיא מופיעה בקלאס שלה.
ריפ יודע לשלוח רק את 172.29.0 ולא את 172.29.1 כפי שצריך. זה מה שקורה כשמפעילים את ריפ בגרסה 1, וזה אחד ההבדלים בין ריפ בגרסה 1 לריפ בגרסה 2. בנוסף, אם נסתכל על כתובת היעד של ההודעה הזאת, אנחנו רואים שמדובר בכתובת ברודקאסט, וריפ גרסה 1 שולח את המידע שלו כברודקאסט לרשת,
ולכן כל מי שנמצא איתו ברשת מקבל אותה, זה אחד החסרונות של הגרסה הראשונה. חסרון נוסף של הגרסה הראשונה הוא שריפ בגרסה 1 לא מבצע זיהוי של הפקטים שהוא מקבל, זאת אומרת, כל אחד יכול להוסיף עוד ראוטר לרשת ולהתחיל לפרסם רשתות, וכל הראוטרים יאמינו לו.
בגרסה 2 יש אפשרות להוסיף אותנטיקציה למידע שנשלח בריפ. בואו, בגלל שאנחנו עובדים עכשיו בגרסה 1, אני הייתי רוצה להעביר את ריפ לעבוד בגרסה 2. אחד הדברים הראשונים שנעשה ברגע שנגדיר ריפ זה להגיד לו version 2 בתוך ההגדרות של ריפ.
ועכשיו ריפ יתחיל לשלוח עדכונים בגרסה 2, עוד רגע נראה אחד כזה, ואז נוכל לראות את ההבדלים בין שתי הגרסאות ואיך ריפ פותר את הבעיות שמניתי קודם. בינתיים בואו נפעיל ריפ על ראוטר 5. אז ראוטר 5 שלנו הוא כאן ואנחנו עושים בדיוק אותו דבר, אנחנו רוצים להגיד איזה רשתות יש לראוטר 5 לפרסם show IP route
ואנחנו רואים שלראוטר 5 יש שתי רשתות שמחוברות אליו באופן ישיר ואת אלה נפרסם. קונפיגר טרמינל ורוטר ריפ ואנחנו מיד נכניס אותו לגרסה 2 כיוון שאנחנו לא רוצים לעבוד עם גרסה 1 ונגיד לו נטוורק הראשונה שלנו זה 172.31.0.0 והשנייה שלנו זה 172.30.0.0 והפעלנו ריפ כאן. בואו נראה מה קורה בלכידה שלנו.
קודם כל אנחנו רואים כאן כבר פאקטים של ריפ מגרסה 2, ורז'ן 2, ואם נסתכל על כתובת הדסטיניישן זה כבר לא ברודקאסט, זה מולטיקאסט ל-2.2.4.0.0.9, יותר נוח על הרשת, ואם נסתכל על המידע שלנו, שימו לב שכאן נשלח גם סאבנט מאסק ביחד עם העדכון, לא כמו שהיה לנו בריפ גרסה 1, שאם הסתכלנו כאן אנחנו רואים עדכון שאין בו
סאבנט מאסק. בגרסה 2 כל רשת מפורסמת עם הסאבנט מאסק שלה. בואו נפעיל את ריפ גם על ראוטר 4. נגיד לו conf t ובואו נראה איזה רשתות הוא מכיר do show IP route ויש לנו כאן שתי רשתות שמחוברות באופן ישיר ורשת אחת שמובילה אותנו לאינטרנט.
הרשת הראוט 0 0 0 לוחסן 0 שמוביל לגייטוויי של הרשת שלנו מאפשר להגיע לאינטרנט ובאמת הראוטר הזה יכול לדבר עם דברים שנמצאים מחוץ לרשת שלו, הנה פינג ל-8888, זה באינטרנט, אין לו שום בעיה להגיע לשם.
גם את הראוט הזה נרצה לפזר באמצעות ריפ לנתבים האחרים. אז רוטר ריפ, ריפ, הפעלנו, נטוורק, יש לנו כאן את 172.300 ויש לנו את רשת 10 אז בואו נגיד 10.0.0.0 ופרסמנו אותה ועכשיו
בואו נפרסם גם את ה-Static Route שלנו. default information originate ועכשיו ריפ יפזר באמצעות הפרוטוקול גם את ה-Route הזה שמוביל האינטרנט ורק כדי לוודא שהכנסתי אותו לגרסה 2 נגיד לו גם version 2. עכשיו בואו נלך ונראה מה קורה ב-Router 6 בטבלת הניתוב של Router 6. show IP ועכשיו אנחנו רואים שבטבלת הניתוב של
router 6 יש לנו שלושה ראוטים שנלמדו באמצעות פרוטוקול ריפ, ובואו נבין את הרשומות האלה. r בהתחלה משמעו ריפ, בשביל זה יש לנו מקרא.
אחרי זה יש לנו את רשת היעד עם ה-subnet mask שלה, שימו לב שה-subnet מסקים כאן הם עדיין subnet מסקים דפולטיביים של הקלאס, הם אומנם נשלחים אבל הם דפולטיביים של הקלאס, מיד אני אשנה את זה ואגיד לריפ להפסיק לעשות את זה ולשלוח את הסאבנט מאסק האמיתי.
הוא אומר לנו איך להגיע ודרך איזה ממשק, וזה, הקובייה הזאת מדברת על שני המדדים שדיברנו עליהם קודם. דבר ראשון, כאן מדובר על מדד המטריק, זה המטריק של ריפ, כלומר, המרחק מראוטר 6 לרשת 172.30 הוא ראוטר 1, ואם נסתכל בטופולוגיה נראה שזה באמת נכון, כי המרחק של הרשת הזאת מהראוטר הזה היא ראוטר 1,
כאילו המרחק למשל לרשת 10 הוא שתי ראוטרים. כדי שראוטר 6 יוכל להגיע לרשת 10 הוא צריך לעבור ראוטר ראשון, ראוטר שני, ורק אז הוא מגיע לרשת 10. אז זה המטריק של ריפ.
וה-120, אני מניח שכבר ניחשתם, 120 זה מדד האמינות של ריפ האדמיניסטרטיב דיסטנס שלו, מה שמציין את האמינות של הראוט.
בואו נסתכל על טבלת הניתוב של ראוטר מספר 4 ונראה איך הוא רואה את העולם. ראוטר מספר 4 גם הוא למד על שתי רשתות באמצעות ריפ על רשת 172.29.0.0 ושימו לב שריפ לא שלח את הסאבנט מאסקר נכון ריפ עושה משהו שנקרא אוטו סאמרי ריפ סוכם באופן אוטומטי את כל הראוטים ובשביל לבטל את זה אנחנו צריכים ללכת לראוטר מספר 6 ולהגיד לו
רוטר ריפ ואנחנו נגיד לו no-ayuto summary תפסיק לעשות את הסכימה הזאת אל הקלאסט תשלח את הסאבנט מאסק האמיתי ולא את הסאבנט מאסק של הקלאסט נעשה enter ובואו נראה עכשיו מה קורה על טבלת הניתוב של ראוטר מספר 5 בואו נראה אז ככה אנחנו בראוטר 5 הנה שאנחנו אומרים לו show IP route תראה לנו את טבלת הניתוב שלך ועכשיו אנחנו יכולים לראות שראוטר 5 למד
באמצעות ריפ, הנה ההר שלנו, למד באמצעות ריפ על רשת 172.29.1.0, הפעם עם הסאבנט מאסק הנכון, כל זאת בגלל שביטלנו את הסכימה האוטומטית של הראוטים שבאה כברירת מחדל בפרוטוקול ריפ, כאשר מפעילים אותו על נתבי סיסקו.
אז ריפ, במקום לפרסם את הרשת לפי הקלאס שלה, לפי קלאס B, כלומר עם סאבנט מאסק של 16 ביטים הוא מפרסם עכשיו אחרי שביטלנו את הסכימה האוטומטית את הרשת עם מאסק של 24 ביטים.
בואו נגיד גם לראוטר 5 לעשות את אותו דבר, קונפטי ונגיד לו router rip וגם אצלו נגיד לו no no auto summary אל תסכום ראוטים וכשאתה מספר לראוטר מספר 4 על הרשתות שאתה מכיר תעשה את זה בבקשה עם הסאבנט מאסק האמיתי.
שלהם ולא עם הסאבנט מאסק של הקלאס ואם נקפוץ שנייה לראוטר 4 ונגיד לו show IP route אז אנחנו נראה שגם ראוטר 4 עכשיו מכיר את רשת 172.29.1 עם הסאבנט מאסק הנכון של 24 ביט.
אז זהו, אני חושב שבזאת סיימנו להגדיר את פרוטוקול ריפ. בואו נסכם. בסרטון הזה השתדלתי להסביר את המושגים הבסיסיים ואת העקרונות הבסיסיים של פרוטוקול ריפ.
למדנו על דברים כגון מטריק ואדמיניסטרטיב דיסטנס, וראינו איך ריפ לוקח, כל ראוטר שמשתמש בריפ לוקח את המידע שיש לו, את הרשתות שהוא מכיר, ושולח אותם לשכנים שלו, וכך רשת שלמה יכולה להתכנס וכולם מכירים את כל הרשתות שיש ברשת.
בנוסף ראינו קצת איך מגדירים את פרוטוקול ריפ, ראינו איך מפעילים את ריפ, איך מכריזים על רשתות לפרסום, ראינו איך לפרסם באמצעות ריפ את ה-Default Route, את ה-Route שמוביל האינטרנט, וגם ראינו איך מבטלים את הסכימה האוטומטית של נתיבים כדי שריפ ישלח את ה-Subnet Mask האמיתי ולא את ה-Subnet Mask של הקלאס.
אני מקווה שזה היה מועיל עבורכם. תכנים נוספים בנושאי תקשורת מחשבים תוכלו למצוא באתר שלי, אלדדvc.com. תודה ונשתמע.