
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «חסרונות של ענן» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
אז מה יכול לקרות בענן? מה לדעתכם עלול להשתבש לנו שם? הדבר הראשון שהוא מאוד נפוץ, לפחות אצל חברות ואנשים שמתחילים להשתמש בענן, הוא נושא חוסר הידע.
בחוסר ידע וחוסר מומחיות שמתחיל כמו כל דבר ראשוני, יש מרגישים את זה מאוד ורואים את החוסר אונים לפעמים של ניהול הענן.
לא נוח וחוסר עצמאות. בהרבה מקרים חברות לוקחות מומחים חיצוניים, שאולי זה טוב לכם בהמשך הקריירה, להיות מומחים חיצוניים כאלה, אבל החברה לא מרגישה בנוח.
בענן יש המון, ואני מבקש מכם למרקר את ה... אני אגיד לכם מדי פעם מה מאוד חשוב למרקר את הנושא הזה בראש שלכם, נושא של עלויות נסתרות, חשבוניות, לא כל כך ברורות.
למרות שהדבר הזה הולך ומשתפר אצל רוב העננים, עדיין זה שונה מאוד מאשר שרתים ואחסון וכל תשתית שנמצאת אצלנו בבית. במקרים, לקוחות מקבלים חשבונית גבוהה ממה שהם ציפו.
זה יכול להיות בצורה משמעותית. לקוח ענן שציפה ליצור 5,000 דולר בחודש, יכול להגיע בקלות ל-15,000 דולר בחודש. לקוחות שהשקיעו, אמרו, אנחנו מוכנים לשלם עד 20,000 25,000 דולר בחודש, יכולים להגיע פתאום לחשבונית כפולה מזה.
עכשיו תחשבו, 50,000 דולר זה כמעט, כמעט 180,000 שקל, 200,000 שקל בחודש, על משהו שהם לא ציפו ליצור בצורה הזאת. כמו כן, הרבה לקוחות לא מבינים שכל קליק בענן עולה כסף.
אין קליק בחינם, אני אומר את זה כמובן בדרך הלצה, אבל מה שזה אומר שהכל עולה כסף, זה שכשאתם מעתיקים מידע מהענן, זה עולה כסף. כשאתם מתקשרים בין רשתות בתוך הענן, זה עולה כסף.
גיבויים, כסף. סנפשוטים, כסף. ניטור, כסף. המון המון דברים שהם עלויות נסתרות, שקשה לתכנן אותם מראש, קשה לקחת אותה מראש בחשבון כשעושים סייזינג או תכנון לענן, נמצאים שם ועולים הרבה כסף ובהרבה מקרים לקוחות מופתעים.
עולמות של פינופס, פינופס הפך למומחיות. למי שלא מכיר, פינופס זה למעשה הדרך שלנו לנהל את הענן. Financial Operations, זה מה שזה אומר. זה בכלל מגיע מעולמות אחרים לגמרי מהענן, זה מגיע מעולמות של באמת אנליטיקות ועולמות הפיננסיים ובנקים וכו' וכו', אבל פתאום פינופס הפך למומחיות, אנשים צריכים להבין גם בזה,
מעבר לשירותי IT, מעבר לשירותי DevOps, מעבר לפיתוח בענן, זה משהו חדש וחזק מאוד. הנושא שדיברנו קודם, שנגענו ממש בגבוה באופקס מול קאפקס, אז אנשים משלמים חודשי כאופקס לפעמים הרבה יותר כסף מאשר הם משלמים בקאפקס.
מה זה אומר? זה אומר שאם בקאפקס הם היו משלמים לדוגמה 100,000 דולר, 200,000 דולר פעם אחת למשך שלוש שנים למערכת שיושבת אצלהם בעסק, אז באופקס הם מצפים לשלם נניח 10,000 דולר לחודש, ויפרסו את זה על פני שלוש שנים, וזה יגיע בערך ל-360,000 דולר ו-36,000 תשלומים, ונגיד הלקוח מוכן לעמוד בזה בזכות הנוחות
והזמינות וכל מה שיש בענן. אבל בהרבה מקרים זה לא קורה. ה-10,000 דולר, יותר יקר מאשר ה-200,000 דולר על פני שלוש שנים, הופך להיות 15 ו-20 ו-30 מה שדיברנו מקודם, הדבר הזה ירצה מאיזון מאוד מאוד מהר.
ולכן כל ההבטחות האלה שנראות מאוד מאוד מתוקות על הנייר ומאוד יפות, בואו תעברו לענן ותשלמו רק כמה שצריך, בהרבה מקרים צריך לקחת אותם בעירבון מוגבל וכל הזמן לראות מה קונים ומה מתכננים.
נושא של חוויית משתמש הדברים שנמצאים היום בלאן, התקשורת בתוך הלאן זה לא Calerian Network, למעשה הרשת הפנימית שלנו, כשאנחנו נמצאים בתוך משרד, בדרך כלל היא באיכות של 1 עד 3 מיליסקנד קצב שיהוי.
זה בסדר גמור, זה קצב שבו מעבירים קבצים טוב, מגיעים לשרתים בצורה טובה, אין בעיה. כשאנחנו יוצאים לחו"ל, לאירופה בעיקר, שזה האזורים הכי קרובים לישראל, שבהם יש דאטה סנטרים של AWS ו-Azure ו-Google, אז אנחנו מגיעים במקרה הטוב ל-60 מיליסקנד.
70-80 מילי סקנד, אתם רואים שזו בדיקה אפשר לעשות מול cloudping.info הבדיקה של cloudping.info מאפשרת לנו בעצם לראות בזמן אמת, המקרה הזה מול AWS ריג'נס, את הבדיקה של המהירות מהבראוזר שלנו, מהדפדפן שלנו, אל מול אזורים גיאוגרפיים בעולם.
אנחנו דוגמים בזמן אמת, במקרה הזה אני יושב בראש העין ודוגם את השרתים בחו"ל, אזור ארצות הברית, אנחנו באזור 200, 190, 160 מילי סקנד, זה כבד מאוד, התעבורה תהיה מאוד מאוד לא נעימה לעבוד מולה