
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «הסבר על מכונות וירטואליות» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
מכונות וירטואליות הווירצ'ול מש'ינס למעשה הדרך הקלה ביותר להבין מכונה וירטואלית זה ממש לחשוב על שרת פיזי שפשוט מחלק את המשאבים שלו בצורה נפרדת לגמרי למספר מערכות הפעלה שונות יש לנו חומרה למטה למעלה ווירצ'ול מש'ינס מוניטור זה נקרא היפרוויזור זה יכול להיות של חברת נוטניקס או וימווייר או מייקרוסופט מיודענו
עם היפרווי יש עוד חברות שעושות את זה אבל אלה השלוש גדולות ביותר כל פעם שאנחנו מתקינים את ההייפרווייזר פה בחלק הזה אנחנו יכולים לחלק את השרת למספר לא מבוטל של מכונות וירטואליות כשכל אחת היא בעצם מערכת הפעלה שונה לחלוטין.
בואו נבין קודם כל מה עושה שרת פיזי. שרת פיזי הוא מכונה שעליה מותקנת מערכת הפעלה אחת ותוכנה שרץ עליה בדרך כלל תוכנה אחת.
רוב החומרה סטנדרטית של שרת CPU, זיכרון, הרדיסק וכרטיסי רשת. מכונות וירטואליות בתוך מכונות פיזיות, כמו שראינו מקודם, אבל הן למעשה אוסף של משאבים, מה שנקרא גסט, גסט VM, בתוך המכונה הפיזית.
בצורה הזאת, מכונה פיזית יכולה לארח מספר מכונות וירטואליות. זו המכונה הפיזית שלנו, ועליה יש היפרוויזור, ועליהן יש כמה מערכות הפעלה שונות.
אתם רואים? זריחות לינוקס, ווינדאוס, סולאריס, מה שתרצו. שונות לחלוטין. כל אחת מהן מקבלת את משאבי הדיסק שלה, תקשורת, CPU, RAM. כמו שאמרנו מקודם, כדי ליצור מכונה וירטואלית על שרת פיזי אנחנו צריכים תוכנה שנקראת היפרוויזור.
היפרוויזור בעצם מדמה, עושה וירטואליזציה למשאבים של המכונה הפיזית על ידי חלוקת המעבד הזיכרונות והארטדיסקים והנטוורקים ממש כמו שפורסים מבינה, חתיכות שונות לכל אחד מהם, ולפי זה מקצה את המשאבים האלה שהיא עכשיו חילקה לכל אחת המכונות הווירטואליות.
נוכל לראות פה שאם יש לנו נגיד שרת עם 48 ג'יגה ראם, אז למכונה הווירטואלית הזאת הקציתי 12 ג'יגה ראם, 12, פה 16 ופה 18 ג'יגה ראם, אתם רואים?
זה הזיכרון, פשוט חילקתי אותו. את ה-CPU שלי עם 10 ליבות, חילקתי פה 2 ליבות, פה 3 ליבות ופה 7 ליבות, ואת ה-Storage שלי, את האחסון, ששם אני שומר את הנתונים, 12 טרה, חילקתי לפה 2, פה 3 טרה ופה 5 טרה.
בגלל שווירצ'ל אנשים ומכונות וירטואליות הם מופרדות למעשה, הם עצמאיות לחלוטין מהשרת שנמצאות עליו, יש להם את המערכת ההפעלה של עצמם ואת הסביבה של התוכנה והאפליקציות של עצמן, המכונות הווירטואליות הן למעשה סוג של סנדבוקס.
סנדבוקס מופרדות משאר, גם מהמכונה הפיזית וגם מהמכונות הווירטואליות האחרות. זאת אומרת, אם לא חיברנו ביניהם בצורה מפורשת בהגדרה, הם לא רואות אחת את השנייה.
אנחנו יכולים לארח כמה מכונות וירטואליות עם מערכות הפעלה שונות לגמרי על אותו שרת פיזי. יתרונות עיקריים של מכונה וירטואלית הם יוצרים מספר מכונות שונות באותה סביבה, כשכל סביבה משמשת למשהו אחר מאוד מועיל לנושא של פיתוח אפליקציות ובדיקה של אפליקציות בסביבות שונות.
פתאום רוצים חרום בגרסה מסוימת או פיירפוקס בגרסה אחרת בווינדוס 10 עם סרוויס פאק או בלי סרוויס פאק וכו' וכו' מאוד מאוד עוזר להריץ את זה על אותו שרת חוסך המון כסף כדי לדמות למפתחים ולטכנולוגים שצריכים סביבות שונות אנחנו יכולים ליצור סביבות שונות לחלוטין על מכונות וירטואליות עם ממש התייחסות פירמוויר חומרה שונה למעשה היפרוואז יכול
לדמות כמעט כל מה שניתן לו יכול לתת כתובת MAC אדרס, מי שמכיר, שזו בעצם כתובת פיזית שונה, כתובות IP אחרות, יכול לתת לה גישה לכרטיסי רשת מסוגים שונים, אפשר לעשות אמולציה של כרטיס מסוג אינטל, מסוג Broadcom, אלה דברים שקשה מאוד לעשות בעולם האמיתי, או שגם אם זה לא קשה
מאוד, זה מזריך הרבה כסף לבוא ולקנות את הדברים. בזכות העובדה שמכונות וירטואליות הן סנדבוקס, הן בעצם מבודדות אחת מהשנייה, ויש איסוליישן בין מערכות ההפעלה, קל הרבה יותר לבצע החלטות מערכתיות, זאת אומרת לעשות travel שירות למכונה אחת בלי לגעת בשנייה,
לתחזק, להריץ Windows Update או Linux Update או ליצור high availability שרידות ברמה גבוהה בין מערכות מסוימות בלי לפגוע במכונה השנייה או במכונות אחרות ואפילו פורמט או למחוק את המכונה בלי להשפיע בכלל על השרת עצמו הפיזי או על מכונות וירטואליות אחרות בקלאסטר.
קלאסטר הוא למעשה כשיש לפחות שני שרתים פיזיים לכל הפחות, שמחזיקים עליהם מכונות וירטואליות והם רואים ביחד את אותו Shared Storage, את Storage משותף, אחסון משותף.
ה-Storage הזה נותן נתונים לפה, להוסט מספר 1 ולהוסט מספר 2. בצורה הזאת, אם אני מריץ נגיד את מכונה וירטואלית 1 ו-2 ואת מכונה וירטואלית 3 ו-4 פה, מכיוון שכל המידע שאני רואה פה נמצא למעשה על ה-Storage, כל שרת שייפול, המכונות שנמצאות עליו יכולות לעבור לשרת.
השני ולהמשיך לעבוד כרגיל זה נקרא קלאסטר בצורה הזאת אנחנו שומרים על מה שנקרא הייביליביליטי זמינות גבוהה פה למשל יש איור נחמד שאנחנו רואים כנראה לפטופ או דסקטופ כלשהו שרת או מחשב רגיל עליו מותקן ווינדוס 7 פשוט ורגיל ועל הווינדוס 7 מותקנות 3 מכונות וירטואליות ווינדוס הרי יכול
להחזיק עליו מכונות וירטואליות תחת הייפר V אנחנו לא נדבר על זה יותר יותר מדי כי זה לא חלק מהקורס אבל חשוב להכיר את זה אפשר להתקין ולבדוק יש מאמר מאוד נחמד שנקרא Install Hyper-V on Windows 10 זה גם רלוונטי ל-Windows 7 אבל מן הסתם רובנו עובדים ב-Windows 10 צפונה אפשר לעשות את זה ב-PowerShell פשוט להוסיף
את ה-Rול ב-Settings על ידי Start Run נכנסים ל-Windows Add ריבוף פרוגרמס טרן Windows Features on or off ובתוכו אנחנו נראה Hyper-V אני עובד על המערכת שלי עם Vimware Vimware Workstation מערכת שהיא אומנם בתשלום, אבל היא מאוד מאוד נוחה לעבודה.
כרגע מותקנות אצלי שלוש מערכות הפעלה, Windows Server 2019. נרים אותו פה, ממש מבודד לחלוטין משאר המערכות. Windows רגיל, מלא. לינוקס אובונטו, 64, 64 ביט, גם כן לינוקס, עם גוי מלא, נורא נחמד, עובד יפהפה, קליל ונעים,