ניהול משאבים ב-ESXi
Resource Pool

תמלול ההרצאה: ניהול משאבים ב-ESXi Resource Pool

הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «ניהול משאבים ב-ESXi Resource Pool» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.

1. 00:02

   שלום לכולם, בהרצאה הזו נראה מה זה רסורס פול, ניהול משאבים ברמת קלאסטר או ברמת ASX ספציפי. כדי להשתמש באפשרות הזאת ברמת קלאסטר חייבים רישיון של DRS, הרישיון היקר עם הפלוס, וברגע שאנחנו לוחצים על זה, הוא שואל אותנו איך נקראת קבוצת המשאבים הזאת.

2. 00:24

   נניח נקרא לזה Database Servers, ואנחנו יכולים לנהל את המשאבים שהם יקבלו ברמת זמן מעבד בכמות זיכרון פיזי במקרה של בעיה, במקרה של לחץ על המעבד או על הזיכרון.

3. 00:39

   ויש לנו פה שלוש אפשרויות. האפשרות הראשונה זה להגדיר רזרווישן מינימלי, זמן מעבד שהמכונה הזאת תקבל מה שלא יהיה, גם אם כל המכונות האחרות ב-ESX ירצו זמן מעבד, עדיין הקבוצה הזאת תקבל מתוך 6,000 מגה-הרץ שיש לנו, נניח 2,000.

4. 01:00

   אני רוצה לוודא שהקבוצה הזאת עובדת תקין גם כשמכונות וירטואליות אחרות מתחילות להתחרפן. אז זה ה-reservation המינימלי. אבל חשוב להדגיש שאם מכונות וירטואליות לא מנצלות את הזמן מעבד הזה, כי כרגע אין להם משימות לביצוע, הזמן מעבד הזה לא יעמוד בצד, אלא פשוט אחרים ישתמשו בו.

5. 01:20

   אבל אם יהיה לחץ ותהיה תחרות על המעבד, ה-reservation הזה שמור לקבוצה הזאת של Data Based Servers. דרך אגב, זה בניגוד ל-reservation של זיכרון, שאם אני אשמור פה נניח שתי ג'יגה זיכרון, השתי ג'יגה זיכרון האלו ששמרתי פה, אף אחד לא יוכל לגעת בהם גם אם המכונה לא מנצלת אותם.

6. 01:41

   ושימו לב, כרגע אנחנו מדברים על resource pool, זה אומר כמה מכונות ביחד שיהיו באותו pool, באותה קבוצה. וזה מתחלק שווה ושווה בין המכונות שיהיו באותה קבוצה.

7. 01:54

   אז reservation זה המינימום שהמכונות יקבלו מהמשאבים הפיזיים במקרה של לחץ רזירווישן בזיכרון יהיה שמור גם אם לא יהיה לחץ אף אחד לא יוכל לגעת בו אם הרזירווישן זה המינימום לימיט זה המקסימום המקסימום שהשרתים בקבוצה הזאת יקבלו נניח שזה יהיה 5000 זאת אומרת אני מגביל אותם מלמעלה זאת אומרת שאני מגביל להם את זמן המעבד המקסימלי שהם יקבלו ואם הם ירצו יותר

8. 02:25

   הם פשוט יצטרכו לחכות שהמעבד יתפנה, הם לא יוכלו לקבל יותר מ-5,000 מגה הרץ. זה טוב להגביל כל מיני אפליקציות שמתחילות פתאום להשתגע ולדרוש הרבה זמן מעבד, אני יכול לשים אותם באיזושהי קבוצה שירתי מדפסות ולהגביל אותם.

9. 02:44

   נניח אני יכול לעשות קבוצה שנקראת print servers ואת הקבוצה הזאת להגביל בכמה זמן מעבד הן צורכות. מה שיקרה במצב הכי גרוע, שההדפסה תצא שתי שניות מאוחר יותר.

10. 02:58

    אני דרך אגב לא חייב להגדיר את זה, אני יכול לעשות אפס, לא להגדיר כלום, אין מינימום, יש רק מקסימום. אותו דבר גם בזיכרון, אני יכול להגדיר את המקסימום של הזיכרון הפיזי שהם יקבלו.

11. 03:09

    נניח אני מגדיר להם 3 ג'יגה זיכרון. ואם מכונה וירטואלית בתוך הפול הזה תרצה מעל 3 ג'יגה, נניח היא תרצה 4 ג'יגה, אז את הג'יג האחרון יהיה לה swap לארדיס.

12. 03:23

    כמו כאן בשרטוט שהפייג' הזה של הזיכרון הולך לדיסק במקום לזיכרון הפיזי. זאת מגבלה על הזיכרון הפיזי שאני מוכן לתת לקבוצה הזאת של מחשבים. שימו לב, בקבוצה הזאת יכולים להיות חמישה שרתים וכל החמישה מוגדרים ל-4 ג'יגה ראם, זה אומר 20 ג'יגה ראם מקסימום אבל זה לא אומר שהם מנצלים את כל הזיכרון הזה שקיים

13. 03:46

    אצלם וזה שהם יכולים להגיע ל-20 ג'יגה זיכרון זה לא מעניין אותי. אני אומר שבעולם הפיזי האמיתי אתם לא תקבלו יותר משלוש.

14. 03:56

    כל השאר ילך לסוואפ לארט דיסק. אני לא מוכן לתת לכם מהזיכרון הפיזי יותר משלוש. תשאלו אותי, אז למה לא להגדיר להם ג'יגה לכל אחד?

15. 04:05

    וזהו. והתשובה היא מאוד מאוד פשוטה, שאני רוצה בפיקים שתהיה לו אופציה לתפוס יותר. נניח יש לי חמישה שרתים ויש איזשהו פיק, איזשהו לחץ על אחד מהם, אז הוא יכול לתפוס עד שלוש ג'יגה פיזי.

16. 04:19

    בכל מקרה, קבוצה מוגבלת. עד ללימיט הזה במעבד ועד ללימיט הזה בזיכרון. אז אמרנו שרזירוויישן זה המינימום, לימיט זה המקסימום, ועכשיו השאלה, מה קורה כשיש כמה פרוצסי שנלחמים על הזיכרון הפיזי, מי יקבל עדיפות?

17. 04:37

    והעדיפות הזאת עובדת כמניות בשוק.