
city), והשלישית שם העיר לשימוש בטקסט (city_text). לניו יורק יש שתי צורות: עם + בשאילתה, ועם רווח בטקסט.number, city, city_text.הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «שימוש בנתונים מ-CSV» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
שלום לכולם, בסרטונים הקודמים התחלנו לכתוב ביחד טסט ב-J-Meter בסטודיו, הטסט הולך לאתר מסוים שהחלטנו שזה האתר שאנחנו נבדוק, ובעצם מבצע הדמיה של סדרת פעולות.
ראינו את זה גם בעולם האמיתי, זאת אומרת אתר שרת של time and date, זה אתר בדיקה שאנחנו רוצים לבדוק, לחצנו על word clock, הכנסנו פה איזשהו שם של עיר ולחצנו Enter ווידאנו באמת שהשרת מחזיר תוצאות.
זו הייתה הבדיקה שלנו. כל התפיסה שלנו של ה-JMeeter בנויה בעצם מהעיקרון שכל פעולה ופעולה שאנחנו מבצעים מול אתר מסוים במערכת ה-WebEat בעצם מתרגמת לאיזשהו Request מסוג HTTP. וכשאנחנו לוחצים על כפתורים באתר בעצם אנחנו שולחים לשרת timeanddate.com איזשהו request HTTP מסוג get כרגע זה הסוג request שאנחנו הכרנו
ובעצם אנחנו עושים איזשהו הדמיה כזאת של פעולות על ידי שליחת request אז ה Jmeter בעצם מה שהוא עושה הוא מדמה שליחה של request לשרת אם אני שוב מסתכל על התמונה הזאת זה הלקוח אנחנו הלקוח כאן יהיה את time and date אנחנו לוחצים על כפתור נשלח request והרספונס זה התאנה החדשה של הדף ואנחנו אמרנו שאנחנו רוצים בג'יי מיטר לבצע פעולות וגם לוודא את
זה, לוודא שהפעולות יתרחשו על ידי ריספונס אסיישן בדיקת התוצאה של הפעולה שעשינו. טענו פה את הדף הכללי שזה ה-request default ווידאנו באמת שאנחנו מקבלים איזשהו טקסט שאנחנו מצפים לקבל בדף שאנחנו טענו word clock לדוגמה פה.
בשלב השני הגדרנו גם איזה שהם משתנים user defined variable שקראנו להם city וזה על מנת לשלוח ב-request של החיפוש פרמטר ולא להשתמש ב-city קבוע או באיזשהו סטרינג קבוע איזשהו מחרוזת טקסט קבועה עשינו את זה על ידי הגדרת משתנה city שאנחנו משתמשים בו על ידי דולר סוגריים מסולסלים שם של המשתנה, סגירת הסוגריים המסורסנים, ואז אנחנו יכולים להחליט מלמעלה איזה משתנה
אנחנו נעשה שימוש. הכרנו את הליסנרים, מה זה ליסנרים? אם אני מסתכל פה עד ליסנרס, יש לנו כל מיני סוגים של ליסנרים, אבל כולם עובדים על אותו דאטה, אותה תוצאה של פעילות של J-Meter מול השרת.
אנחנו יכולים לראות את הפעילות הזאת בכל מיני פורמטים. כל אחד ואחד מהליסנרים האלה זה פורמט אחר של תצוגה של אותם נתונים שאנחנו מבצעים בעזרת ה-J-Meter אז יש לנו View Result Tree שהוא הכי בסיסי והכי פשוט להפעלה יש לנו את ה-Summery Report וה-Aggregate
Report ו-Backend Listener כל מיני דברים שאנחנו אולי נכיר בהמשך כרגע אנחנו משתמשים ב-View Result Tree וב-Summery Report עוד סוג של Listener שאנחנו יכולים להשתמש זה לדוגמה ה-Session Result יכולים להוסיף כל מיני Listenרים ולהכיר לאט לאט עוד ועוד Listenרים אתם יכולים לעשות את זה גם בעצמכם פשוט לבחור ליסנרים ולראות את הנתונים חשוב
לזכור שוב כמו שאמרתי קודם שהנתונים שמוצגים הם בעצם עובדים על אותו מאגר נתונים שקיים בריצה של ג'יי מיטר אנחנו נכיר יותר בהמשך היום אנחנו גם נכיר אחד נוסף אבל כרגע הכרנו את הסרשן ריזולט שזה גם ליסנר כשאנחנו מריצים הדבר הראשון שנעשה זה לנקות קלירול של הריצות הקודמות ואנחנו נרוץ רצף של הגעה לאתר נמצא לי לינק של הוורד קלוק וחיפוש של סיטי
ואנחנו נוודא כל אחד ואחת מהפעולות. אנחנו גם נראה פה בקונפיגורציה של הטרד מה שהסברנו בשיעור הקודם, שזה בעצם רמת העומס שאנחנו מצפים מה-J-Meter להפעיל על אותו תסריט שאנחנו מבצעים. כרגע בתהליך הבדיקה אנחנו נבצע את ההרצה המינימלית, משתמש אחד, במשך שנייה ופעם אחת שהוא פונה לשרת ומבקש את השאילתה. בוא נריץ אותו,
נראה את ה-view result נראה שזה די בסדר זאת אומרת זה נראה טוב כל אלה זה ככה נראה request שהוא תקין בוא נראה את ה-sampler result אנחנו נראה פה שיש לנו רספונס קוד 200 שזה אינדיקציה שה-request קיבל מענה מהשרת והוא תקין כאן אנחנו רואים את ה-request עצמו הגולמי וכאן אנחנו רואים בלשונית הזאת הריספונס עצמו, את ה-HTML שקיבלנו כתשובה
מהשר"ט לאותו ריקווסט ששלחנו. אז יש לנו את הריספונס דאטה, אם אנחנו הולכים לפה אנחנו רואים שיש לנו את ה-query היותר מורכב ששלחנו לריקווסט הבסיסי. וב-sertion result אנחנו רואים שכל ה-sertions עברו בצורת תקינה. אם אחד ה-sertions לא יעבור אנחנו נראה את זה בקלות גם ב-listener הזה.
זהו, יש לנו כל מיני listeners שאנחנו יכולים להוסיף, הנה ה-summary report אנחנו רואים פה, בסך הכל שלושה ריקווסטים שלחנו זה הסמפלרים האברג' זה הזמן שלקח לשרת לענות יש לנו את הריקווסט המינימלי שלקח את הריקווסט המקסימלי שלקח לכל אחד ואחד מהריקווסטים כרגע אנחנו שולחים פעם אחת זה הכל אותם תוצאות אבל ברמה
יותר גבוהה אז אנחנו ברמה יותר של עומס אנחנו נראה כבר הרבה ריקווסטים שנשלחו אנחנו נדגים את זה בהמשך זה רק דוגמה של הליסנר אבל היום אנחנו רוצים לעשות משהו נוסף ולהשתמש ביכולת שלנו לשלוח בעצם כמה פרמטרים או איזשהו data-driven. מה הכוונה ב-data-driven? הכוונה זה לבסס את הטסט שלנו על קובץ חיצוני או על
איזה מאגר חיצוני של נתונים ולשלוח כמה ערים