הסבר מעמיק על VPC ב-AWS
VPC, IGW (Internet Gateway), Subnet (Public ו-Private), Route Table, NAT Gateway.פרקי ההרצאה: הסבר מעמיק על VPC ב-AWS
תמלול ההרצאה: הסבר מעמיק על VPC ב-AWS
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «הסבר מעמיק על VPC ב-AWS» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
עכשיו מה שאני רוצה לעשות זה לעשות דאבל קליק, לרדת טיפה יותר לפרטים של כל אחד ואחד מהרכיבים של VPC, ואנחנו נעשה את זה על ידי בנייה של VPC, אז אנחנו גם נבנה אותו ביחד.
נעבור על כל אחד מהרכיבים מהבילדינג בלוקס שבונים לנו רשת VPC. אנחנו נבחר חברה דמיונית, למשל פרקטיק U, שהחליטו לעבור לענן, הם רוצים להרים סביבת רשת בענן.
אז בואו נתחיל מהדבר הבסיסי הראשון, שזה בחירת הסיידר ריינג'. בחרנו את החשבון שבו אנחנו רוצים להרים את הפרודקשן שלנו. מן הסתם אני בחרתי את החשבון פרודקשן.
הדבר הבא שאנחנו צריכים לעשות זה לבחור את ה-region. באיזה ריג'ן אנחנו רוצים לעבוד? אז בוא נגיד שהלקוחות שלנו הם ברובם לדוגמה בגרמניה, אז מן הסתם אני אבחר את ה-region שנמצא בגרמניה.
זה ריג'ן שנמצא בפרנקפורט. אז אני אגש עכשיו לחשבון שלי, אני אגש לחשבון הפרודקשן, אני אגש לפרנקפורט, והכי חשוב זה להרים את התשתית כמה שיותר קרוב ללקוחות שלכם. אתם יכולים לראות שבכל ריג'ן, כבר אמרנו את זה בתחילת הקורס, בכל ריג'ן קיבלתם מתנה מאמזון VPC דיפולט.
אנחנו לא נרצה להשתמש בו, אני שוב פעם אומר, אתם לא רוצים להשתמש בו, אנחנו רוצים להשתמש ב-VPC שאנחנו מייצרים בעצמנו. אז בבקשה למחוק את ה-VPC הזה, תמיד אתם רוצים ליצור vpc בעצמכם והסיבות כמובן ידועות אתם רוצים לבחור את הסיידר בעצמכם אתם רוצים לבחור את כמות הרשתות אתם רוצים לבחור את הגודל של הרשתות של הסבנט וכן הלאה
וכן הלאה אז כמו שאמרתי החלטנו שאנחנו רוצים לבנות vpc אז בחרנו את הריג'ינט ועכשיו ניגש לבנות את ה-vpc כשאנחנו בונים את ה-vpc אחד הדברים הראשונים שצריך לתת כמובן זה ה-vpc name אז אני אקרא לו practicube זה השם של החברה ואצולי להוסיף לזה פרקטי קיו vpc אז בואו ניגש וניצור את הפרקטי קיו vpc שלנו ניגשנו לvpc
מצד ימין כאן קריאיט vpc יש לנו את הוויזארד שראינו אותו בתחילת הסרטונים שהוא נפלא כרגע אני הולך לעבוד עם לעשות את זה בצורה מנואל בצורה ידנית ואני יוצר vpc only פרקטי קיו vpc ככה בא לי לקרוא לו vpc הvpc הזה יהיה מבוסס על סיידר 4 ובחרתי החלטתי ללכת עם הרשת עם הסיידר ריינג' של החברה שלנו ואני יודע שזה לא מתנגד מתנגש לי עם מה שיש לנו ב-On-Premise וזה
לא מתנגש לי עם אולי איזשהו חיבור VPN שיש לנו. אני יודע שהכתובות האלה הן כתובות שהן אצלנו משוחררות. מעל 60,000 כתובות זה הרבה מעבר למה שהחברה שלנו צריכה.
לדוגמה נגיד שהחברה שלנו צריכה 20,000 כתובות אז 60,000 כתובות זה בסדר גמור. אז השלב הראשון שלנו היה יצירת ה-VPC אבל ה-VPC הזה ריק יש לו רק סיידר.
הדבר הבא זה ליצור את ה-IgW. IGW זה הראוטר שיוציא אותנו אל האינטרנט. כמו כל רשת שאתם מרימים בארגון, אתם מן הסתם צריכים יציאה לאינטרנט, ואתם תלכו ותרכשו איזה ראוטר.
הראוטר של AWS, זה נקרא IGW, אינטרנט גייטוויי. ואז אתם עושים את טאץ' ל-IGW הזה, ל-VPC שלכם. אתם מחברים אותו ל-VPC.
אז בואו נחזור לציור היפה שלנו. יצרנו VPC, החלטנו על ה-Cyder range / 16, ועכשיו הגדרנו IGW. השלב הבא שלנו זה להרים את ה-Subnets בתוך ה-VPC שלנו. עכשיו, מה צריך לזכור? אם אתם זוכרים שדיברנו בסרטון על ה-Regions ועל ה-Availability Zones, צריך להבין שכברירת מחדל ה-VPC שלכם בפרנקפורט הוא בעצם חולש על שלושת
ה-Availability Zones שקיימים בפרנקפורט. הוא חולש עליהם מבחינה לוגית. כלומר, אני רשאי ב-VPC שלי לבנות סאבנטים על איזה Avaliability Zone שאני רוצה, אוקיי? Avaliability Zone זה אותו Data Center.
אז אנחנו יודעים, אני מספר לכם, שבפרנקפורט יש שלושה Avaliability Zones: AZ-1, AZ-2, AZ-3. ומה חשוב להבין? כמובן שאני עכשיו ייגש ליצור את הסאבנט שלי, וכשאני בא ליצור את הסאבנט הוא ישאל אותי באיזה Avaliability Zone אתה רוצה ליצור את הסאבנט שלך.
עכשיו מה אנחנו ממליצים באופן כללי שוב פעם אתם לא חייבים לקבל את זה אבל זה בדרך כלל יתאים לרוב החברות אנחנו ממליצים על לפחות ארבעה סאבנטים אנחנו רוצים שתיצרו סאבנט אחד שהוא פאבליק בכל availability zone וסאבנט אחד שהוא פרייבט עכשיו אתם יכולים לבקש ליצור שישה רשתות או שש רשתות על שלוש AZ זה בסדר גמור אבל מבחינה
כלכלית אתם צריכים לקבל החלטה לעשות את זה או לא אבל אם בא לכם לקבל הרבה הרבה יותר יתירות תעופו על זה ותיצרו לכם את הסאבנטים על שלושה availability zone אבל בהרבה מאוד מבחינת SLA בהרבה מאוד מהמקרים שני availability zone זה די ואותר אבל שוב פעם זה תלוי בכם כמה יתירות כמה redundancy אתם מחפשים פרקטיק
הוא החברה החליטה להרים את הסביבה שלה על פני שני availability zone מה הולך להיות בעתיד את הדאטה בייסים את השרתים שלנו את הקונטיינרים את הפורט של הקוברנטי שלכם את הסטורג' אנחנו את כולם נקיים בתוך הפרייבט סאבנטס.
מה אנחנו הולכים לקיים בפאבליק סאבנטס? בדרך כלל לואוד בלנסרס, גייטווייז ופיירוול למיניהם ועוד כל מיני דברים, אבל באופן כללי. תחשבו על הפאבליק סאבנט כאילו זה היה ה-DMZ בארגון שלכם.
אוקיי, מה אתם שמים ב-DMZ? בדרך כלל את הרווירס פרוקסי, את הפיירוולים, את הוואף, את ה-load balancers וכן הלאה וכן הלאה. בוא ניגש וניצור את הסאבנטים סאבנטס קריאי סאבנטס בוא נבחר את ה-VPC שלנו יש לנו רק אחד והסאבנט הראשון יהיה אצלי
פאבליק אז אני אקרא לו לצורך העניין public subnet אני אבחר ה-reliability zone 1a ואני אקרא לו public subnet 1a ומה הכתובת IP אני אלך עם 10 10 1 0 ובמקרה שלי סלאש 24 מספיק לי האם אנחנו רוצים עוד סאבנט כן בוא נעשה עוד סאבנט בוא ניצור פאבליק סאבנט
נוסף הפעם אנחנו נבחר את הפאבליק סאבנט ב-1B ב-AZ שונה 1B אפשר לראות AZ 1A AZ 1B ובוא נחליט על 10 10 2 0 רק כי זה מאוד פשוט ככה לעשות את זה בראש במקום להשתמש במחשבון עכשיו מספיק לי 254 200 ומשהו כתובות ובואו ניצור עוד סאבנט, ניצור את הפרייבט סאבנט 1a, שוב פעם, אנחנו
יוצרים את זה ב-1a, 10, 10, 3, 0, 24. ואחרון חביב, 1b, 24. הנה ארבע הרשתות שלנו, קריאייט סאבנטס. אז יצרנו ארבע סאבנטס, יצרנו שניים בפאבליק ושניים בפרייבט, אפשר לראות, אז אפשר כמובן גם לתת פה את השמות, 1b, 1a.
אז יש לנו עכשיו ארבע סאבנטים, שניים ב-AZ1, שניים באבלביליטיזון השני, ולא השתמשתי באבלביליטיזון השלישי. אם בא לכם, אתם יכולים, לטובת יותר יתירות, שוב פעם, אתם תצטרכו להרים שם את המערכות כדי ליהנות מהיתירות.
זה שיש לכם עוד סאבנט באבלביליטיזון, אם אתם לא תקיימו שם איזשהו סוג של קלסטריזציה, אז אתם לא באמת תיהנו מזה, למרות שלפעמים בארגון גדול אנחנו נפזר את השרתים על פני כמה availability zone, וזה למשל להקטין את הנזק אם אחד ה-availability zone נופל,
אז לא כל הארגון שלי נפל. גם בזה יש הרבה היגיון. אז אני חושב שבשלב הזה כבר הבנתם את היתרונות שיש ב-availability zone, ואיך אתם יכולים לנצל את זה לטובתכם.
האם סיימנו? ממש לא. מה שאנחנו חייבים להגדיר עכשיו זה דבר שנקרא ראוט-טייבל. אנחנו צריכים להגיד לכל אחד מהסאבנטים איך הם יוצאים לאינטרנט, אם בכלל, אם אני רוצה שייצאו לאינטרנט.
אז קודם כל נתחיל עם ה-Route Table עבור ה-Public Subnet, זה הכי קל בעולם. אנחנו נלך וניצור Route Table אחד ונשייך אותו לשניהם.
ונגיד להם, כל מי שרוצה לצאת לאינטרנט יצא בבקשה דרך ה-IgW. ראוט טייבלס, אתם תראו שיש לכם פה ראוט טייבל דיפולט, אין לכם מה לגעת פה, אני בדרך כלל נותן לו איזשהו שם כזה מוזר שאני אדע,
עכשיו בואו ניצור את הראוט טייבל הראשון שלנו, ואני אקרא לזה אינטרנט ראוט לצורך העניין. הוא ישוייך לפאבליק סאבנטס 1A, 1B. ואני בוחר את ה-VPC, קריאייט, עדיין לא סיימנו, יצרנו ראוט טייבל.
אבל עכשיו אנחנו צריכים להגדיר את הראוט טייבל. אז הנה הראוט טייבל. הדבר הראשון, אני אעשה לו סאבנט אסוסיישן, אתם יכולים לראות פה. אני אחבר אותו לשני הסאבנטים הפאבליק, פאבליק 1A, פאבליק 1B, סייב.
באדיט ראוץ אני אגיד כל מי שרוצה ללכת לאינטרנט שזה 0.0.0 ילך בבקשה לאינטרנט גייטווי הזה שבנינו לפני שנייה וחצי מה שעשינו בעצם עכשיו אז בנינו ראוט טייבל 1 ואת הראוט טייבל הזה שייכנו לשני הרשתות האלה ועכשיו ברשתות האלה הפאבליק האלה מי שירצה לצאת לאינטרנט יצא דרך הגייטווי מה לגבי הפרייבט סאבנטס עוד רגע
רגע, דבר נוסף שאני ארצה להגדיר על הפאבליק סאבנט זה את הדבר הבא. אנחנו ניגש פה לסאבנט שלנו, לסאבנט הפאבליק, אקשן, אדיט סאבנט סטטינגס, ואני רוצה להגדיר enable auto public IP address.
ככה בא לי, כדי שכשאני ארים שם המערכות, הם יקבלו אוטומטית כתובת IP חיצונית. אני אעשה את זה גם על הפאבליק סאבנט השני, כדי שאני ארים שם מערכות, למשל reverse proxy, firewall וכאלה, הם יוכלו לקבל כתובת IP חוקית באופן אוטומטי.
מה לגבי ה-Private Subnet האלה? תראו, בגדול, יכול להיות שאתם לא רוצים ששום דבר שיחיה שם יצא לאינטרנט, זו אפשרות, אבל בחלק גדול מהמקרים אתם כן רוצים שמערכות שיושבות בפרייבט יצאו אל האינטרנט לפחות באי-גרס להוריד עדכונים וכן הלאה וכן הלאה.
אז מה אנחנו צריכים לעשות? אנחנו צריכים לבנות דבר שנקרא NAT Gateway. נאט גייטווי זה רכיב שמאפשר יציאה לאינטרנט בתצורה של נאט. קצת מבלבל, כשאתם בונים נאט גייטווי, הוא שואל אתכם באיזה סאבנט לשים אותו, ואנשים מתבלבלים ושמים אותו בפרייבט.
הוא ישמש את הפרייבט, אבל אתם תניחו אותו בפאבליק. אתם תראו איך זה עושה את זה, ותמיד שואלים למה בפאבליק. שמים אותו בפאבליק זה לא טעות, אבל הוא ישמש את כל הסאבנטים שרוצים לצאת דרכו מהאוויליביליטי זון הזה.
אז בוא ניגש וניצור עכשיו not gateway, not gateway 1a, ואנחנו נבחר את זה לשים ב-public 1a כרגע, כי קראתי לו not gateway 1a, וה-connectivity type הוא רוצה להיות, אני חושב שהוא יהיה public, ולטובת תעבורת אינטרנט החוצה, egress לאינטרנט.
ובואו ניתן לו כתובת IP, אתם יכולים לעשות